סיכום שנה – הערכת מצב אזורית – עוצמה איראנית
בשנה החולפת המגמות האזוריות היו שליליות מבחינתה של ישראל, אני חושב שזה צפוי להימשך בשנים הקרובות. זה מחייב את ישראל לקיים היערכות אסטרטגיות חדשה, אבל זה בלתי אפשרי במציאות הפוליטית הנוכחית.
בשנה החולפת המגמות האזוריות היו שליליות מבחינתה של ישראל, אני חושב שזה צפוי להימשך בשנים הקרובות. זה מחייב את ישראל לקיים היערכות אסטרטגיות חדשה, אבל זה בלתי אפשרי במציאות הפוליטית הנוכחית.
האירוע המכונן של הסדר העולמי מאז תום המלחמה הקרה יעצב מחדש את מאזן הכוחות העולמי. ישראל זקוקה לארה"ב, ויכול להיות שלאור גודל האירוע ניתן לגייס מחדש את ארה"ב למזרח התיכון כיוון שהמאבק העולמי הולך להשתנות.
צריך להיות עיוור כדי לא להבין את הצורך האסטרטגי ואת גודל ההזדמנות.
תמונת מצב של הסטטוס קוו במלחמה בסוריה. אפשר להתרגל ל"סוריה החדשה"
להבנתי, הרוסים לא מתכוונים להחליף את אסאד וגם לא יכולים לעשות זאת, והאיראנים לא בדרך החוצה מסוריה למרות הדיבורים החוזרים ונשנים
הדמיון בין בית הקלפים לתקיפה בשבוע שעבר גדול. האיראנים ירו רקטות אנחנו תקפנו בתגובה מטרות איראניות ומטרות הגנ"א סוריות.
לאור המצב הפוליטי בישראל התקיפה קיבלה חשיפה קטנה למדי, והעיסוק התקשורתי היה נמוך.
התגובות הרשמיות היו דומות למדי, עם קצת פחות פומופזיות.
בתחום הפרשנות כבר יש הרבה יותר ספקות על תכלית המלחמה של ישראל באיראן ועל הסיכוי להוציא את האיראנים מסוריה. גם השת"פ עם רוסיה כבר לא מובלט, לעומת הפעם הקודמת.
אתמול פורסמו במקביל שתי ידיעות קטנות באתר שנקרא AVIA.PRO.
שתיהן נועדו לדיאלוג אסטרטגי של מוסקבה עם ישראל. שתיהן איום מרומז.
פוטין לא הופך להיות השליט של המזרח התיכון, איראן לא משמידה אותנו עוד מעט וצרחות ההיסטריה על התקיפה של בסעודיה
למה עכשיו –בפעמים הקודמות שאיראן ניסתה ו/או תקפה את ישראל ישירות מסוריה זה היה אחרי תקיפות ישראליות ישירות כנגדה. האם
הסכם שיתוף הפעולה החדש בין רוסיה לאיראן הוא עדות נוספת (בעקיפין) לכך שהאסטרטגיה של ישראל בסוריה לא עולה יפה.
לפני 10 חודשים הופל בחופי סוריה אליושין רוסי ע"י הסורים בעצמם. הנפילה חוללה משבר יזום שהביא למציאות חדשה במערכת הלחצים