Reality bites
ימים של התפכחות. כמו שהחלומות שהשלום יבוא אם רק נאמין, התנפצו אל המציאות המורכבות, כך גם חלומות הגישה שכוח פותר […]
ימים של התפכחות. כמו שהחלומות שהשלום יבוא אם רק נאמין, התנפצו אל המציאות המורכבות, כך גם חלומות הגישה שכוח פותר […]
בלי הכנה אסטרטגית לאור יעד מדיני ארוך טווח, אין לישראל מה להרוויח מעימות בעזה. חמאס מוכן לוותר על ניהול הרצועה,
במקום לנצל את סיום צוק איתן להגדרת יעדים אסטרטגיים, ממשלת ישראל משכה זמן ולא עשתה דבר, ובמקביל המשיכה במצור על
כאשר תשמעו פוליטיקאי ישראלי מדבר על פרוז הרצועה, מבלי להסביר את המחיר, דעו שזוהי דמגוגיה במקרה הטוב, או רדידות במקרה הרע.
צפון קוריאה ממשיכה לפתח את תכנית הגרעין, מהומות באיראן וחשש לקריסת המדינה, רוסיה מבטלת את הסכם הפסקת האש, כל אחד
חמאס מנהל עם ישראל דיאלוג אסטרטגי. מפעיל לחץ על אש נמוכה ע"י עפיפוני תבערה, ופעם שניה משגר מטח רקטות משמעותי,
הלקח האמיתי הוא שבעיות מורכבות לא נפתרות בדמגוגיה, וגם לא באמירות נחרצות. נתניהו כטראמפ, לא פותרים את הבעיות ברגע כי הם אנשי ימין, או בגלל ש"השיטה" של הימין צודקת. נתניהו לא העלים את הבעיה בעזה
חמאס יזם את ההסלמה, הוא הודיע לנו את זה במפורש כאשר לקח אחריות ביחד עם הג'יהאד האיסלאמי בצהרים. יחד עם זאת, זוהי הסלמה מוגבלת, ירי בעיקר של מרגמות, מעט רקטות והגבלה של טווחי הירי. זה מחייב ניתוח מה המטרה של ההסלמה היזומה הזאת, שאינו יוצא מתוך הנחה שחמאס לא מעוניין בהסלמה.
כרגיל אנחנו מרבים לעסוק מי צודק (אנחנו) ומי אשם (הם). זה "מרתק" אבל זאת שיחה קלה ונוחה. ניתוח תמונת המצב:
הסביבה האסטרטגית של חמאס השתנתה באופן דרמטי: החרם הערבי על קטאר, הלחץ המצרי הכבד, ולבסוף ניצול הזדמנות נהדר (מבחינתו) של