יחסי ישראל רוסיה בסוגיה הסורית – מסרים לציבור והמציאות בשטח
בשלוש השנים החולפות נפגשו ראש ממשלת ישראל ונשיא רוסיה מספר רב של פעמים. במהלכן המסר העיקרי לציבור הישראלי היה שיתוף […]
בשלוש השנים החולפות נפגשו ראש ממשלת ישראל ונשיא רוסיה מספר רב של פעמים. במהלכן המסר העיקרי לציבור הישראלי היה שיתוף […]
ימים של התפכחות. כמו שהחלומות שהשלום יבוא אם רק נאמין, התנפצו אל המציאות המורכבות, כך גם חלומות הגישה שכוח פותר
בלי הכנה אסטרטגית לאור יעד מדיני ארוך טווח, אין לישראל מה להרוויח מעימות בעזה. חמאס מוכן לוותר על ניהול הרצועה,
במקום לנצל את סיום צוק איתן להגדרת יעדים אסטרטגיים, ממשלת ישראל משכה זמן ולא עשתה דבר, ובמקביל המשיכה במצור על
טראמפ מנהל מדיניות אגרסיבית מאוד במישור הכלכלי ביחסים עם מדינות אחרות (ידידות ויריבות כאחד) שכוללת: הטלת מכסים, סנקציות (כולל אישיות),
כאשר תשמעו פוליטיקאי ישראלי מדבר על פרוז הרצועה, מבלי להסביר את המחיר, דעו שזוהי דמגוגיה במקרה הטוב, או רדידות במקרה הרע.
צפון קוריאה ממשיכה לפתח את תכנית הגרעין, מהומות באיראן וחשש לקריסת המדינה, רוסיה מבטלת את הסכם הפסקת האש, כל אחד
חמאס מנהל עם ישראל דיאלוג אסטרטגי. מפעיל לחץ על אש נמוכה ע"י עפיפוני תבערה, ופעם שניה משגר מטח רקטות משמעותי,
הלקח האמיתי הוא שבעיות מורכבות לא נפתרות בדמגוגיה, וגם לא באמירות נחרצות. נתניהו כטראמפ, לא פותרים את הבעיות ברגע כי הם אנשי ימין, או בגלל ש"השיטה" של הימין צודקת. נתניהו לא העלים את הבעיה בעזה
חמאס יזם את ההסלמה, הוא הודיע לנו את זה במפורש כאשר לקח אחריות ביחד עם הג'יהאד האיסלאמי בצהרים. יחד עם זאת, זוהי הסלמה מוגבלת, ירי בעיקר של מרגמות, מעט רקטות והגבלה של טווחי הירי. זה מחייב ניתוח מה המטרה של ההסלמה היזומה הזאת, שאינו יוצא מתוך הנחה שחמאס לא מעוניין בהסלמה.