דבר האקדמיה

מערכת היחסים החמה עם חמאס מנפקת הבטחות שאנחנו נקבע את פתיחת העימות ומנגד נהי על כך שחמאס הוא שמכתיב את האירועים. אבל האם זה באמת חשוב?

הדמוקרטיה בנסיגה. במקום הנמוך של הסינוס, מאמר שמנסה לאתר את הבעיות שיקשו על האוטוקרטים החדשים.

הכרעה באמצעות הפצצה מהאוויר – גרמניה של מלה"ע ה-2. תכנית הנצחון האווירי המסודרת הראשונה ומדוע גרמניה לא נכנעה

פעמים רבות אחד הקשיים בדרך להביא את המלחמה לסופה, הוא הצורך לשנות את המנגנון שמנהל את המלחמה.

כאשר המלחמה מתקרבת לסופה, או כאשר עולות קריאות שצריך להביא לסופה, מתפוגג עשן הקונצנזוס והקרבות הפוליטיים על העתיד לבוא מתחילים.
לחתום על פשרה זה קשה. בזמן מלחמה, קשה שבעתיים. בכל פעם שבאים לחתום על הסכם מגיעה הטענה שזה "הסכם של כניעה", זה היה נכון לכל ההסכמים, הטובים, הרעים והאלה שבמחלוקת. הצורך בפשרה מציף את המחלוקת בין יונים לניצים, בין בוגדים לפטריוטים.

הגיע העת לבחון מקרים מפורסמים שנקשרים לאכיפה ע"י כוח אווירי.
אפרט על 3 מלחמות יפן בסוף מלה"ע, וייטנאם ומלחמת המפרץ + מסקנות

האם ניתן להשיג נצחון ע"י הפצצה אווירית –
פרוט תיאורטי על 4 האסטרטגיות האפשריות לאכיפה מהאוויר: ענישה; איום בהסלמה; שלילת יכולת צבאית; עריפה

אחרי שמלחמה פורצת יש קושי מובנה בפתיחת מו"מ, מכמה סיבות:
– הנכונות לפתוח במו"מ משדרת חולשה כלפי היריב ולכן כל צד מוכן לעשות זאת, רק אחרי הצלחות בשדה הקרב.
– ההחלטה ללכת על מו"מ מביאה למתקפה פוליטית מבית, על החולשה שהיא משדרת.
– עצם ההחלטה על פתיחת מו"מ מביאה להודאה בכך שלא כל יעדי המלחמה שהובטחו יושגו, או שהיא מחייבת להודות בכך שנדרש יהיה לסגת מהישגים שכבר הושגו.
– הקושי בתחושת ההפסד שמלווה את הנכונות לפשרה מקשה על ההחלטה לעשות זאת.

הרבה יותר ספרים ומחקרים נכתבו על פתיחתן של מלחמות, מאשר על סיומן. כיצד מלחמות מסתיימות?

מה זה פאשיזם?