דבר האקדמיה

בדיקטטורות יציבות רוב האזרחים תומכים במשטר, אחרי שהן נופלות מסתבר שכמעט כולם רצו שהמשטר יוחלף.

השלטון בדיקטטורות מבסס את אחיזתו במדינה (ובציבור) ע"י מנגנונים של דיכוי והרתעה ומשחק עדין בין כמות הדיכוי הנדרשת להבטחת שרידותו למול החשש שאם לא יופעל כוח מספק, אח"כ יהיה צריך להפעיל יותר כוח

לסיכום, דיקטטורים חדשים שעלו בהפיכה צבאית ומתקשים להשתלט על הצבא ועל גורמי הכוח של המדינה, מנסים להקים מפלגה כדי ליצור שיווי משקל לגורמי הצבא והכוח. הקמתה של מפלגה כזאת משיגה תוצאות חיוביות בשרידות, במשילות ובאורך חיי המשטר.

בשורה התחתונה השנה הראשונה להיווצרות של דיקטטורה היא שנה של מאבקי כוחות וחוסר ודאות רבה. קשב רב מופנה ליצירת מערכת פוליטית חדשה ולמאבקי הכוחות בתוך האליטה החדשה.

כיצד באות דיקטטורות לעולם, ומי המחוללים שלהן

דיקטטורות מקיימות בחירות כי זה גורם שמייצב את השלטון, ומקטין את סיכויי נפילתו. זה נכון גם לדיקטטורות בהן בבחירות אין אפשרות בחירה למעט בשליט. הבחירות מאפשרות לשלטון המרכזי ליישר את הדרגים הזוטרים של המפלגה עם מפלגת השלטון ולעקוב אחרי יעילות עבודתם.

עמדות פרוגרסיביות מקטינות את התמיכה במועמד, אבל מזיזות את העמדות שמאלה.
יש שלל דוגמאות בישראל בהן שולחים פוליטיקאי או מקורב להביע עמדה קיצונית, מתנערים מהאיש עצמו, אבל כך מכשירים את דעת הקהל. מסתבר שזאת פרקטיקה מועילה.

איני יודע כמה קשות יהיו השפעותיו של המשבר הכלכלי. אני מזהה שצה"ל עוד לא התחיל להפנים שתר"ש החלומות של הרמטכ"ל לא יכול לצאת את הפועל, ושהוא צפוי לקיצוץ תקציבי משמעותי. אבל בלי קשר לזה, מדינת ישראל צריכה לשדרג את יכולתה להעריך את סיכויי "הנצחון" במלחמות אותן היא יוזמת, ולראות אותם באור יותר מפוקח ופחות דמגוגי. צה"ל חייב לעבור שדרוג בהבנתו שמלחמות אינן הזדמנות להוציא הכי הרבה כסף שאפשר, בפרק הזמן הכי קצר שאפשר, מבלי שיש תפוקה בקצה.

אמצעי "דיכוי דיגיטליים" מביאים לתוצאות. בין השנים 1946-2000 משטר דיקטטורי שרד 10 שנים בממוצע. מאז שנת 2000, הם שורדים 25 שנים בממוצע.
בין השנים 2000-2017 נפלו 37 מתוך 91 משטרים דיקטטוריים. שיעורי הדיכוי הדיגיטלי בהם היה נמוך משמעותית מהדיכוי במשטרים המכהנים.

האם בכלל יש טעם לקיים ויכוחים פוליטיים?