תחקיר הערכה – מלחמת עזה – 4 טעויות וזיהוי נקודות המפתח
4 הערכות שגויות (לצד הרבה נכונות): שחשוב לקצר את משך המלחמה; שממשל ביידן יתן לישראל חבל קצר ממה שניתן; יחס החברה לחטופים; קושי בפלישה לחאן יונס
4 הערכות שגויות (לצד הרבה נכונות): שחשוב לקצר את משך המלחמה; שממשל ביידן יתן לישראל חבל קצר ממה שניתן; יחס החברה לחטופים; קושי בפלישה לחאן יונס
הסוגיה הפלסטינית בלב העניין, מחוברת לאיום האיראני. הגרעין האיראני מתקדם, ההשפעה האזורית שלה גברה, והאיום שלה על ישראל מוחשי מתמיד. התלות בארה"ב גדלה, הקרע עם הדמוקרטים מסוכן. הברית עם פוטין התפוגגה ומקומה של ישראל בין הדמוקרטיות בסכנה.
בום, הכל קרס
לפני שמונה וחצי חודשים מדינת ישראל שינתה את פניה, אחרי מסיבת העיתונאים של יריב לוין. את זה כולם יודעים, רגע
ציוויליזציה קמה כאשר היא מגיבה לאתגרים בפתרונות יצירתיים ומתעצמת כל עוד היא מתמידה בכך. כשהיא אינה משכילה להעמיד לעצמה אתגרים, או כשהיא נכשלת בהתמודדות עם אתגריה – הציוויליזציה נכנסת לתהליך של שקיעה. ציוויליזציות אינן נרצחות, הן מתאבדות
המשבר הלאומי בישראל מחייב היערכות של צה"ל והמטכ"ל להמשך הדרך. בצניעות הראויה מספר המלצות
על מנת להתחרות אסטרטגית באיראן, ישראל צריכה חזון ארוך טווח לקידמה, חינוך, מדע והנדסה, ולא חזון תיאולוגי, משיחי לאומני. איראן אינה אתגר דומה לעולם הערבי הכושל, היא לא עומדת להיעלם, והאתגר שהיא מעמידה לישראל גדול מהסכם הגרעין, שהפך באופן מוזר לחזות הכל של מדיניות כושלת וקיצרת טווח.
השטחיות הבלתי נסבלת שבה מדברים על תקיפה באיראן ולא סתם תקיפה, אלא אפילו תקיפה גרעינית
"כשהאמת פוגעת, אנחנו משקרים עוד ועוד, עד שאנחנו כבר בכלל לא זוכרים שהיא שם, אבל היא עדיין שם. כל שקר שאנחנו משקרים חב חוב לאמת".
הסידרה מציגה כיצד הנאצים חיסלו את הדמוקרטיה בחטף, את האנשים שניסו למנוע את זה בזמן אמת כי זיהו את סימני ההתרעה ומה פקידים צריכים לעשות
אי אפשר לנהל משבר ומגיפה, בלי להסתמך על מדענים, מחקר מדעי ואנשי מקצוע.
זה הכשלון העיקרי