חשוב לדבר גם על האריטקטורה של מערכת היחסים ולא רק על הפרטים הטקטיים

עמדות פרוגרסיביות מקטינות את התמיכה במועמד, אבל מזיזות את העמדות שמאלה.
יש שלל דוגמאות בישראל בהן שולחים פוליטיקאי או מקורב להביע עמדה קיצונית, מתנערים מהאיש עצמו, אבל כך מכשירים את דעת הקהל. מסתבר שזאת פרקטיקה מועילה.

בישראל אין הערכת מצב אסטרטגית ראויה, כיוון שהכל נחלק לימין VS שמאל, גם כשאינו כזה. הנסיגה מלבנון אינה עניין של ימין או שמאל, ישראל מעולם לא התכוונה לספח את השטח. "שמאלנים" רבים האמינו בלב שלם שחייבים להישאר ברצועת הבטחון ואסור לסגת.
זה לא שאני סבור שניתן לתקן את זה בקלות, אבל אם יש לקח שכדאי לקחת מהנסיגה מלבנון הוא שויכוח פוליטי גם על סוגיות רגישות, צריך להישאר מתוך אמונה ששני הצדדים רוצים במצב עתידי טוב יותר ולא שבכוונת אחד מהם להרוס את המדינה.

איני יודע כמה קשות יהיו השפעותיו של המשבר הכלכלי. אני מזהה שצה"ל עוד לא התחיל להפנים שתר"ש החלומות של הרמטכ"ל לא יכול לצאת את הפועל, ושהוא צפוי לקיצוץ תקציבי משמעותי. אבל בלי קשר לזה, מדינת ישראל צריכה לשדרג את יכולתה להעריך את סיכויי "הנצחון" במלחמות אותן היא יוזמת, ולראות אותם באור יותר מפוקח ופחות דמגוגי. צה"ל חייב לעבור שדרוג בהבנתו שמלחמות אינן הזדמנות להוציא הכי הרבה כסף שאפשר, בפרק הזמן הכי קצר שאפשר, מבלי שיש תפוקה בקצה.

להבנתי, הרוסים לא מתכוונים להחליף את אסאד וגם לא יכולים לעשות זאת, והאיראנים לא בדרך החוצה מסוריה למרות הדיבורים החוזרים ונשנים

אוטוקרטים מנצלים את משבר הקורונה לחזק את הסמכויות שלהם

אחרי שלב הבלימה הראשונה של מגיפת הקורונה אנחנו צפויים לראות את המשך הניסיונות האיראניים לאתגר במפרץ ולהתבסס בסוריה, עיראק והסביבה. איני יודע אם הקורונה תיעלם בקיץ (המדענים לא מוצאים סיבה שזה מה שצפוי), מה שבטוח שהאיראנים לא ייעלמו בקיץ הקרוב.

6 חוקים של סוכני תעמולה:
אחרי שאתה מפרסם משהו, תדרוש מאחרים להוכיח שהוא לא נכון.
תגביה קרן ורוץ לנגוח.
חייבים להיות גם נתונים ועובדות אמיתיות שעליהם ניתן להתבסס.
השתמש בעובדה נכונה, כדי לטעון שהכל נכון.
תדרוש הוכחות לנתונים סותרים.
במקום להתמודד עם עובדות תפסול את הטוען שזה רק בגלל שינאתו.

כאשר שאלו את טים נואקס מה דעתו על מוצר הפלא (החוקי) החדש, שאמור לשפר את יכולת הביצוע האנושית, הוא ענה: "נשאלתי על אלפי מוצרים כאלה במהלך הקריירה, אבל מצאתי שיש רק שניים שבאמת עובדים: אימון ותזונה מאוזנת ומדודה."

אמצעי "דיכוי דיגיטליים" מביאים לתוצאות. בין השנים 1946-2000 משטר דיקטטורי שרד 10 שנים בממוצע. מאז שנת 2000, הם שורדים 25 שנים בממוצע.
בין השנים 2000-2017 נפלו 37 מתוך 91 משטרים דיקטטוריים. שיעורי הדיכוי הדיגיטלי בהם היה נמוך משמעותית מהדיכוי במשטרים המכהנים.