על ההבדלים בין 2011 ל-2020, לקראת שינוי המדיניות של ארה"ב בסוגיה האיראנית והמשמעות לישראל

מהי תיאורית קונספירציה, מהן עקרונות היסוד שלה, מה הן לא כאלה

תולדות הסנקציות על דרום אפריקה, האם הן גרמו להחלפת שלטון ה-NP וביטול האפרטהייד, והאם ניתן להשוות זאת לאיראן

שקרים עושים את העבודה, והשימוש בהם משתלם. "העונש" על שקרים מצדיק את התועלת הרבה שיש מהם. שקרים מזיזים עמדות במידה ניכרת, וככל שהם עקביים ורבים יותר השפעתם מוצלחת יותר. למלחמה בשקרים יש חשיבות, וחשוב לעשות זאת מהר ככל הניתן, זה ממתן את השפעת השקרים בערך מחצית הדרך.

השאלות המעניינות הן: האם לממשל ביידן תהיה דרך יצירתית לפרוץ את המבוי הסתום שיצרה אסטרטגיית "הלחץ המקסימלי"? כיצד איראן תסלים את המהלכים, בהיבט הגרעין ואזורית? איזה חסות יתנו לזה סין ורוסיה? למרות שהסוגיה אולי לא בסדר העדיפות האמריקאי, ממשל ביידן ייאלץ להערכתי להשקיע קשב רב, בסוגיה האיראנית.

תפקידה העולמי של ארה"ב, יפן, צפון קוריאה, נאטו, הצבת כוחות בעולם, המזרח התיכון ואיראן, סין, אחרי טראמפ

דונלד טראמפ הוא מנהיג של כת. ככל שהוא ישקר יותר האמונה בו תלך ותתחזק כי הדיסוננס הקוגניטיבי יצטרך להתגבר על השקרים ולהתכחש יותר למציאות. כמו בכת של מריאן קיך.
חברה לא יכולה לשרוד בלי שיש הסכמה מסויימת על חוקי משחק מקובלים.

האתגר הגדול של ישראל הוא להתאים את עצמנו למצב החדש, ולנסות לקדם מדיניות מציאותית, כי ממשל ביידן לא ימשיך במדיניות ה"לחץ המקסימלי". בכי ונהי על כך שאיראן עוד שניה קורסת זאת לא חלופה כזאת. זאת גם הזדמנות לשנות את כיוון ההתנגשות בו בחרנו עם המפלגה הדמוקרטית.

8 נקודות ראשוניות על הבחירות בארה"ב, למרות שהתוצאות עוד לא סופיות

תולדות הנרטיב "לחץ מקסימלי" וסיום המלחמה הקרה, ההקשר שלו למדיניות מול איראן ולקחי ניסיונות החלפת המשטר של ארה"ב.