הבוקר, בצעד היסטורי, חצה נשיא צפון קוריאה לראשונה את הגבול בקו רוחב 38, בשטח המפורז בין שתי הקוריאות, שנמצאות במלחמה

ה-24 באפריל הוא היום בו נוהגים לציין את שואת הארמנים. ביום זה בשנת 1915 נעצרו 250 מנהיגים ואישי ציבור ארמנים

ממליץ מאוד על צפיה. פעם ראשונה ששמעתי את מרדכי בר-און מציין במפורש שבסוור בן-גוריון דיבר על תקיעת כף בנוגע לדימונה.

הלקח הוא שתמיד צריך לחשוש מכך שהחברה תידרדר מבחינה מוסרית, והדרך למנוע את זה היא לפתח ולקבל ביקורת, לא לחשוש ממנה, ולשמור על יכולתנו להכיל גם דברים שקשה לנו לשמוע.

בעוד העיסוק הוא בביטול (או יותר נכון יציאתה של ארה"ב) הסכם הגרעין עם איראן, סוגיות בעלות משמעות רבה לא פחות מוכרעות, כאשר ארה"ב (וגם ישראל) אינן רלבנטיות לשיחה.כאשר עוסקים רק בפוליטיקה פנימית, המציאות מתנפצת בחלון.

בחלוף הזמן מהפרסום אני תוהה האם עדין יש רבים שסבורים שלא היה צריך לפרסם רשמית את העובדה שישראל תקפה את הכור