אי אפשר לנהל משבר ומגיפה, בלי להסתמך על מדענים, מחקר מדעי ואנשי מקצוע.
זה הכשלון העיקרי

מנגנון ההצדקה העצמית פועל ביתר שאת בעיתות חירום. לכן הכרחי לקיים תהליכי קבלת החלטות ראויים ושקופים. ככה לא ניתן לנהל משבר. כדי להחזיר לפסים את הרכבת שירדה, נדרש לשנות את תהליך קבלת ההחלטות, זאת לא ההסברה שלוקה בחסר, זה תהליך שלא ניתן להסביר. דרוש אתחול מחדש בהקדם.

מה צריך לעשות – צה"ל מדבר רק על התקפה וקורא לה נצחון מובהק. המדינאים מוטרדים יותר מהנזק, כיוון שהוא משפיע על בחירתם. אין לי תשובה מה האיזון הנכון ואיני יכול לנתח אותה לבדי.
כדי לפתור בעיות, צריך להודות שהן קיימות ולא שיש פתרון קסם "מובהק ורב מימדי". אני משוכנע שנדרש לעסוק בסוגיה מחוץ לכתלי הצבא, כיוון שהצבא לא יכול לדון בה בראייה לאומית.

75 שנים אחרי – היסטוריה ולקחים מהטלת הפצצות על יפן, ומשמעויות לימינו

כאשר העובדות לא מתאימות לציפיות

ההסכם החדש הקפיא את המצב לפרק זמן לא ידוע, שתלוי בחמאס בלבד. מבחינת ישראל, אפשר לטמון את הראש חזרה בחול, עד שמישהו יוציא אותו החוצה.

שני פרסומים על אמונה באלוהים בכלל, והקשר בין השכלה, הכנסה ומוסר לאמונה בפרט.

ממשלת האחדות היתה הזדמנות לנסות להגיע להסדרה עם חמאס. גישת נתניהו וגנץ לבעיה דומה, וכך ניתן היה לצמצם את המחיר הפוליטי. בדרך לסיבוב בחירות רביעי יכולים חסרי האחריות לעשות מעשה אחד ראוי ולנסות לעשות את הנסיון.

חורף בלהבות
======
בחורף 2013-4 יצאו האוקראינים לרחובות, למחאה לא אלימה, כדי להילחם על הדמוקרטיה וכנגד הפרת הבטחת הבחירות של הנשיא הפרו-רוסי להסכם סחר חופשי עם אירופה.
אחרי 3 חודשים שכללו לפחות 125 הרוגים, וקרוב ל-2000 פצועים, הם ניצחו

יכולת לקדם את הקשרים עם מדינות ערב בניתוק מהבעיה הפלסטינית מבורכת מצד אחד וחרב פיפיות מהצד השני, וזה קשור למגמות עומק אזוריות: היחלשות מעמדה של ארה"ב וחשיבות המזרח התיכון.