ברבור עזתי
ישראל צריכה להיערך להתפרצות קורונה ברצועה, כיוון יהיה צורך בסיוע לוגיסטי מורכב, האחריות תיפול על כתפיה.
יחד עם זאת משבר כזה יכול להיות גם הזמנות לעיצוב אסטרטגי של הרצועה.
ישראל צריכה להיערך להתפרצות קורונה ברצועה, כיוון יהיה צורך בסיוע לוגיסטי מורכב, האחריות תיפול על כתפיה.
יחד עם זאת משבר כזה יכול להיות גם הזמנות לעיצוב אסטרטגי של הרצועה.
אנחנו מוכווני תדמית. אנחנו לא יכולים לשקול בכובד ראש חלק ניכר מההחלטות והדיעות שלנו, לכן אחרי שאנחנו בוחרים בעמדה, נדע להצדיק אותה ולעמוד מאחוריה. יהיה לנו חשוב להראות שההחלטה נלקחה בשיקול דעת ושיש לנו הסבר טוב מדוע עשינו זאת
השתלטות על התקשורת, דיכוי שלה, הצגת האופוזיציה כאויבים ותומכי טרור, ושימוש במצבי חירום כהזדמנות הם כלים על מנת לעשות מהלכים אנטי דמוקרטיים.
חייבים לצאת לתהליך חדש וכואב של תכנון תכנית רב שנתית מחדש. לא ניתן להתבסס על ההנחות של התכנית הקודמת. כדי לעשות את זה צריך להשתנות משהו מהותי בתהליכי העבודה במדינת ישראל. להקים את וועדת חוץ ובטחון, ובתוכה וועדת משנה לדיון על התכנית החדשה של צה"ל. להכריח את צה"ל לחשוב על התכנית שלו מחדש, אחרת הרמטכ"ל של אמצע העשור הבא יקבל צבא לא מתאים לאתגרים שיהיו לו, כמו שחלוץ קיבל ב-2006.
ידיעות שקריות מופצות מהר יותר, עמוק יותר ורחב יותר.
ידיעות שקריות של חדשות מופצות יותר מאחרות.
דעתי היא שהנורמה לפיה הגשת כתב אישום לא מאפשרת המשך כהונתו של ראש ממשלה נכונה בראייתי. ראוי לחוקק אותה, כולל המשמעויות על הרכבת ממשלה חדשה ולא הליכה לבחירות. אבל אי אפשר להחיל אותה על נתניהו, חקיקה פרסונלית אינה ראויה. את נתניהו צריך לזרוק מבלפור, אבל לא בדרך הזאת.
גם אם יחוקק החוק הוא צריך לחול על הכנסת הבאה בלבד.
אבל ביביסטים, אתם האחרונים שיכולים לבכות על שינוי כללי המשחק בצורה כזאת.
11 אנקדוטות על המלחמה –
ה-CIA והחלפת משטרים; התכנית שלא קיימת היא תכנית טובה יותר; תקרית טונקין – מיסקלקולציה והשפעות לא מתוכננות; השפעת תזמון פוליטי על החלטות ותוצאות לא ניתנות לתכנון; דינמיקת הסלמה והשקעה שקועה; ספירת גופות; קשה לסגת מהחלטה רעה שנלקחה; חשיבות הערכת מצב אסטרטגית; "פעם אחת ולתמיד"; לפרסם לציבור על "בגידה" של יריב פוליטי?; מחאות פוליטיות לא אהובות ע"י כל שלטון; פשעי מלחמה
בסוגיה האיראנית לטראמפ (וגם לנשיא דמוקרטי אם ייבחר כזה) אין כוונה לצאת למלחמה. ארה"ב בדלנית יותר ומוכנה פחות ללכת למלחמה.
לכל אלו שמציעים להיכנס לסדר את עזה זה מראה שוב כמה קל להיכנס וכמה קשה לצאת אח"כ. אחת הסיבות שארה"ב התקשתה לעזוב היתה החשש ממתקפת טרור מחודשת אחרי העזיבה. הרי מה יכול להיות גרוע יותר מנסיגה במלחמה שלאחריה תגיע פעולה שבגללה יצאת למלחמה.
במבחן התוצאה – כאשר ארה"ב שולחת כוחות משלוח כבדים למשבר בו מעורבת ידידה שלה, זה מרתיע יריבות ומצמצם את הסיכוי להסלמה, אך לא מגדיל את הסיכוי להישג מוצלח עבור בעלת הברית.
סבב ההסלמה האחרון מלמד ששינוי מדיני שלא מטפל בבעיות אסטרטגיות מוקדם וללא מדיניות ברורה, מוצא את עצמו במציאות אסטרטגית מורכבת יותר בו לפרוקסי האיראני ברצועה יש מעמד חשוב, גם בעינינו וגם עבור חמאס.
חוסר הטיפול בבעיות הביא לכך שאנחנו מקבלים את איראן אפילו ברצועת עזה, כולל פרויקט דיוק הטילים שלה, תוך שחופש הפעולה שלנו מוגבל מאוד.