להבנתי, הרוסים לא מתכוונים להחליף את אסאד וגם לא יכולים לעשות זאת, והאיראנים לא בדרך החוצה מסוריה למרות הדיבורים החוזרים ונשנים

אוטוקרטים מנצלים את משבר הקורונה לחזק את הסמכויות שלהם

אחרי שלב הבלימה הראשונה של מגיפת הקורונה אנחנו צפויים לראות את המשך הניסיונות האיראניים לאתגר במפרץ ולהתבסס בסוריה, עיראק והסביבה. איני יודע אם הקורונה תיעלם בקיץ (המדענים לא מוצאים סיבה שזה מה שצפוי), מה שבטוח שהאיראנים לא ייעלמו בקיץ הקרוב.

6 חוקים של סוכני תעמולה:
אחרי שאתה מפרסם משהו, תדרוש מאחרים להוכיח שהוא לא נכון.
תגביה קרן ורוץ לנגוח.
חייבים להיות גם נתונים ועובדות אמיתיות שעליהם ניתן להתבסס.
השתמש בעובדה נכונה, כדי לטעון שהכל נכון.
תדרוש הוכחות לנתונים סותרים.
במקום להתמודד עם עובדות תפסול את הטוען שזה רק בגלל שינאתו.

כאשר שאלו את טים נואקס מה דעתו על מוצר הפלא (החוקי) החדש, שאמור לשפר את יכולת הביצוע האנושית, הוא ענה: "נשאלתי על אלפי מוצרים כאלה במהלך הקריירה, אבל מצאתי שיש רק שניים שבאמת עובדים: אימון ותזונה מאוזנת ומדודה."

אמצעי "דיכוי דיגיטליים" מביאים לתוצאות. בין השנים 1946-2000 משטר דיקטטורי שרד 10 שנים בממוצע. מאז שנת 2000, הם שורדים 25 שנים בממוצע.
בין השנים 2000-2017 נפלו 37 מתוך 91 משטרים דיקטטוריים. שיעורי הדיכוי הדיגיטלי בהם היה נמוך משמעותית מהדיכוי במשטרים המכהנים.

אני חלוק על אלו הסבורים שזה מותה של הגלובליזציה, ההתפרצות אמנם הביאה לכך שכל מדינה התכנסה לעצמה, אבל שיתוף פעולה עולמי הכרחי דווקא בשעת המשבר, הן כדי לאפשר חזרה מוקדמת ככל הניתן "לשגרה" חדשה, והן כיוון שצמיחה כלכלית מחודשת יכולה להתבסס רק על בסיס גלובלי, והמשבר הכלכלי כל כך חריף, שהצורך גדל שבעתיים.

המלחמה בעיראק היתה אחרי יותר מעשור שבו ארה"ב היתה המעצמה היחידה בעולם. מה שהוביל לתפיסת העולם הפשטנית שהוציאה אותה לפועל היו שכרון כוח והיעדר נכונות להכיר במגבלות הכוח, שהובילו לאיוולת תפיסתית שלא היו לה רסנים פנימיים, שהמניע שלהם היה נקמה ולא ניתוח של אינטרסים.

אנחנו בפתחו של סדר עולמי חדש שבו לארה"ב יהיה תפקיד משמעותי, כיוון שהיא תהיה מעצמה, אבל קטן משמעותית מזה שהכרנו עד היום. מי שלא הוביל בזמן המשבר, יהיה שותף פחות משמעותי ביום שאחריו.

האם בכלל יש טעם לקיים ויכוחים פוליטיים?