על הדרך/טובי פולק: דיקטטורים רכים – פרק ג'
דיקטטורה מוגדרת כמשטר שאינו דמוקרטיה ליברלית. בתחילת המאה ה-20, מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה, מדינות רבות נהפכו לדמוקרטיות עד שנתקלו […]
דיקטטורה מוגדרת כמשטר שאינו דמוקרטיה ליברלית. בתחילת המאה ה-20, מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה, מדינות רבות נהפכו לדמוקרטיות עד שנתקלו […]
הסיבות שהביאו לשינוי בשלטון הדיקטטורים החל משנות ה-90: מהפחדה ל"חלקלקות"
המשבר הלאומי בישראל מחייב היערכות של צה"ל והמטכ"ל להמשך הדרך. בצניעות הראויה מספר המלצות
אנחנו באמצע הפיכה פופוליסטית לפי הספר, אחרי תהליך של 10 שנים זוחלות הגיעו החקירות, סדרת הבחירות, והחלפתו של נתניהו, ולא נותרה לו ברירה והוא חייב לפרוץ קדימה במלוא הכוח למהלך מכריע. להצעות החוק יש סדר מארגן, לא כולן יושלמו בקרוב, אבל כולן יגיעו לקו הגמר להבטחת השליטה הפוליטית של מחנה הימין.
הפופוליזם מבוסס על הקביעה שיש אמת פטריוטית אחת, שאלה שחושבים אחרת הם בוגדים, שהמתנגדים להם שייכים לדיפ-סטייט רב-כוח, שאנשי האליטות
כשבוחנים את עלייתם של הדיקטטורים המודרניים, בעיקר במדינות שהיו דמוקרטיות (מי יותר ומי פחות), כמעט תמיד אפשר למצוא אצלם את
סביב המהפכה המשפטית נולדו לא מעט מחאות, אבל יש מחאה אחת שהפכה כנראה לאפקטיבית ומדוברת יותר מאחרות. זו מחאה שהובילה
הבעיה עם דרך הפעולה הנוכחית של ישראל היא שבסופה זה עלול להתפוצץ מבלי שיש לנו שליטה.
האתגר של ממשלת ישראל ומערכת הבטחון, הוא לפתח שפה חדשה.
חשיבותה של העליונות האווירית, התחרות והמירוץ בחלל שאנחנו בראשיתו, סוגיית האזרחים והשפעתם של תאגידים אזרחיים על בטחון, והשיפורים ביכולת האיסוף וסגירת מעגל מדוייקת.
הנחת העבודה של ישראל בנוגע לשיווי המשקל של המערכת הפלסטינית מוטלת בספק רב. זה לקח 5-6 שנים לבנות שיווי משקל כזה בפעם הקודמת.