סקר מעניין של פיו (PEW) על האופן בו תופסים המחנות הפוליטיים את הצד השני. בישראל אין סקרים באיכות כזאת, וגם הרבה יותר מורכב לעשות אותם בגלל ריבוי המפלגות ו"השבטים", אבל בכל זאת בעידן של "ימין" VS "שמאל" או בעד ונגד ביבי יש לי אינטואיציה שזה משקף במידת מה, גם את ישראל.
שני הצדדים רואים את האחר בצורה שלילית למדי:
הרבה יותר רפובליקנים רואים את הדמוקרטים כ"לא פטריוטים", מאשר ההיפך (63% מול 23%), ו"עצלנים" (46% מול 23%).
צרות אופקים זאת התכונה הבולטת שניתנת לאחר, עם יתרון קטן לדמוקרטים שרואים כך את הרפובליקנים (75% מול 64%).
מחצית רואים את האחרים לא מוסריים ושליש רואים אותו לא חכם. חשבתי שיהיו יותר דמוקרטים שיראו כך את הרפובליקנים, אבל לא.
מאז בחירתו של טראמפ עלתה התפיסה על הצד השני כלא מוסרי וצר אופקים ב-10% לערך.
3/4 מהאמריקאים סבורים שהם לא יכולים להסכים עם הצד השני אפילו על עובדות בסיסיות (שלא לדבר על מדיניות).
80% סבורים שהפערים בין הצדדים רק הולכים וגדלים.
מעט אמריקאים סבורים שלמפלגה היריבה יש רעיונות טובים, מאז בחירתו של טראמפ יש עליה בתפיסה הזאת של כ-10%.
חצי מהאמריקאים רואים את המפלגה השניה כקיצונית מדי (כ-10% מכל צד סבורים את זה על המפלגה שלהם).
שני הצדדים רואים את הצד השני מושל בצורה לא מוסרית ואת הצד שלהם כן (85% רואים בחיוב את הצד שלהם ובאותו שיעור לשלילה את היריב).
באותו אופן נתפס הייצוג של האינטרס הציבורי, הדאגה למעמד הביניים, והסובלנות כלפי אחרים.
ולסיום, בשלהי כהונת אובמה כ-60% מהאמריקאים ראו את הצד השני ב"קרירות", בתקופת טראמפ נסק שיעור האמריקאים ל-80%.
מילה אחרונה על ישראל – בפיצול המטורף הזה בארה"ב קשה מאוד להישאר מחוץ למחלוקת. ישראל עשתה מאמץ גדול להיות חלק מהותי מהמחלוקת בכך שממשלת ישראל בחרה צד במפורש, ובלי היסוס.
מה שטוב בסקרים כאלה שהם מאפשרים פרופורציה, כי הטענה הרווחת כמובן היא שהדמוקרטים הפכו לפרוגרסיבים קיצונים, אז אמנם זה נכון שהמפלגה הדמוקרטית זזה שמאלה בעמדותיה (הבאתי מחקר שמצביע על כך), אבל היא עדיין רחוקה מהקצה הימני בו מצויה המפלגה הרפובליקנית. הפרופורציה מתקבלת כיוון שאפשר להיווכח היכן אתה מצוי פוליטית לפי מידת הרגישות של לקיצוניות הצד השני, ואז להבין כמה דעתך מוטה כאשר אתה בוחן "אובייקטיבית" את המצב.