לפני 4 שנים, ב-18.1.2015 ישראל חיסלה ברמה"ג אנשי חיזבאללה שקיימו סיור באזור קונייטרה, ביניהם ג'יהאד מורנייה (בנו של עימאד מורנייה) וגנרל איראני בשם מוחמד עלי אללה דאדי.
ישראל לא לקחה אחריות על החיסול ולא התייחסה אליו בצורה פומבית.
בתגובה, כעבור כשבוע, חיזבאללה ירה 2 רקטות לרמת הגולן ולמחרת בפיגוע באזור הר דב נהרגו שני חיילי צה"ל ונפצעו 7 נוספים. למי ששכח, ישראל נערכה לתגובה של חיזבאללה כאילו מלחמה עומדת לפרוץ.
יומיים לפני החיסול התראיין רח"ט מחקר ל'ישראל היום' והעריך שצפויים פיגועים ברמת הגולן, כך שניתן ללמוד שלרמזים מסוג זה יש משמעות, הם נעשים במתכוון.
אתמול, בחלוף קצת יותר מ-4 שנים ישראל חשפה התארגנות נוספת של חיזבאללה בגולן. הפעם החשיפה היתה בתמונות וסרטונים, בהודעה רשמית של ראש הממשלה (רצ"ב) ובהגשת תלונה של ישראל למועצת הבטחון.
"הבוקר חשפנו תשתית טרור של חיזבאללה על גבולנו הצפוני ברמת הגולן, זהו הישג חשוב מאוד למודיעין הישראלי וליכולות המבצעיות של צה"ל. הקמת תשתית הטרור היא חלק נוסף בפעילות האיראנית נגד ישראל. יש לי מסר ברור לאיראן ולחיזבאללה: אנחנו יודעים מה אתם עושים ואנחנו יודעים איפה אתם עושים זאת. מה שחשפנו הבוקר הוא רק קצה הקרחון ממה שאנחנו יודעים. ישראל לא תאפשר לכם להתבסס צבאית בסוריה. נמשיך לפעול בדרכים גלויות ובדרכים סמויות כדי לסכל את המזימות שלכם".
ההבדלים כמובן בולטים לעין. הפעם, ישראל בחרה שלא לתקוף אלא להודיע על פומבית, כדי "לאיים", כולל בהודעה פומבית של ראש הממשלה.
בנוסף, בהודעת דו"צ הוא התייחס במפורש לכך שמדובר בהפרת הסכם ההפרדה בין ישראל לסוריה, למרות שלהבנתי זאת אינה הפרה של ההסכם, שכן ההסכם מגביל את היקף הכוח הצבאי החמוש שיכול להיות בקרבת הגבול ואינו מגביל איסוף או חימוש קל.
המסר האסטרטגי הוא שאנחנו מקבלים את העובדה שאיננו יכולים לפעול באופן חופשי מעבר לגבול בפעולת מנע, כדי לסכל התארגנות מראש.
עוד בהקשר הגולן, אתמול היו כותרות כאילו מחלקת המדינה האמריקאית הכירה בריבונות ישראל בגולן. הבעיה הקטנה שזה לא מה שכתוב בדו"ח שהופץ על-ידה שעוסק בזכויות אדם. אמנם יש שינוי בדו"ח הזה לעומת השנה שעברה בה הגולן הוגדר כשטח כבוש ואילו הפעם "שטח בשליטת ישראל", אבל המרחק בין זה לבין הכרה בריבונות רחוק (בניגוד להחלטת מועצת הבטחון). אגב, הדו"ח הזה עוסק גם בפרשות ראש הממשלה, בדיווחים של ארגוני זכויות אדם ('שוברים שתיקה', 'בצלם' ועוד) שאני מניח שהחיבה לכתוב בו נמוכה למדי. כדאי לזכור שמאז ג'ימי קרטר הדו"ח הזה לא עניין אף נשיא אמריקאי באשר הוא.
אני מודה שאני מתקשה להבין מדוע אנחנו מריצים את סוגית סיפוח הגולן דווקא בתקופה הנוכחית. אם עד 2015 היה בזה טעם, בעת הנוכחית העלאת הסוגיה מאפשרת לרוסים מנופים נוספים נגד ישראל במאבק על חופש הפעולה הישראלי. מדוע להעיר מתים מריבצם, אם הסוגיה ממילא לא על הפרק. זה רק מאלץ את היריבים שלנו להתעמת על הסוגיה הזאת.
