דוגמא נהדרת לקבלת החלטות תוך בחירה בין חלופות רעות
=======================================
אובמה היה צריך לבחור מה עליו לעשות אחרי שקיבל מידע על ההתערבות הרוסית: לפעול נגדה אבל בכך לחזק את הטענות על החשש מהטיית הבחירות לטובת קלינטון ובכך לחזק את טענות טראמפ (וגם לפגוע במקור מודיעיני) או להימנע מכך ולטפל בכך אחרי נצחונה של קלינטון. כמובן, שהשיקול המוביל היה התועלת הפוליטית ולא משהו אחר.
כמו בפעמים רבות ההחלטה מתקבלת על בסיס ההנחה שקרובה יותר למשאלת הלב. אובמה העריך שקלינטון תנצח ולכן ניתן לדחות את הטיפול בבעיה.
אבל, צריך להיזהר ממה לומדים מזה: ראשית, לא ברור שאם היה בוחר לפעול, תוצאות הבחירות היו שונות. שנית, בגלל הנטיה לקטלג תוצאות מדיניות כ"כשלון" או "הצלחה" אנחנו מתעלמים מכךשהחלטות מתקבלות על בסיס מידע מסוים ולא זה שמתגלה בדיעבד. שלישית, לפעמים החלופות גרועות יותר.
באשר לאופן שבו טראמפ מטפל בפרשה, אפשר לראות עד כמה הפוליטיקה מורכבת. במהלך הקמפיין הוא קרא להתערבות רוסית בבחירות ("תמצאו את האימיילים"), והטיל ספק באמינות הבחירות. אחרי הבחירות מסיבות של אגו, הטיל ספק בגופי המודיעין שלו וסירב להכיר בהתערבות הרוסית. בכך, סייע להתחזקות הנרטיב שהמעורבות הרוסית היתה מתואמת עם הקמפיין שלו, מה שמוביל למשבר מתגלגל ממנו עוד לא הצליח לצאת.
מסקנה – פוליטיקה היא מרוץ למרחקים ארוכים, ולא עיסקה נקודתית. נצחון מקומי יכול להוליד שורה של בעיות.
לגבי הסוגיה עצמה – את התשובה הטובה ביותר למה פוטין התערב מצאתי כאן: http://news.walla.co.il/item/3073237
"משימתו של הקרמלין הייתה להשליך על החברה הרוסית את העובדה שגם בארצות הברית הבחירות מלוכלכות".
