איראן – שאלות היסוד

לפני שמתווכחים האם הסכם הגרעין טוב או לא, האם טראמפ צריך לתקוף באיראן, מה אפשר להשיג בתקיפה הזאת ומה מטרת הסנקציות כדאי לנסות לעשות סדר בשאלות היסוד בנוגע לבעיה האיראנית. זה לא נועד כדי להוכיח משהו, כי על בסיס השאלות האלו, יכולות להיות דיעות שונות, אבל לפחות אפשר להבין על מה המחלוקת, במקום לראות אותה היום כמשהו אישי / פוליטי.
אזהרה זה פוסט בסיסי לגמרי, בלי הבנה על הסכם הגרעין עצמו, החלופות לבנית פצצה גרעינית איראנית וכו'. רק הגדרה של הנחות היסוד (רמז, כולן רעות).

בהינתן שאיראן מעוניינת לבנות פצצה, האם ניתן למנוע גרעין איראני ע"י פעולה צבאית?
רק ארה"ב יכולה ע"י תקיפה אווירית רחבה וממושכת למנוע בכלים צבאיים מאיראן יכולת לבנות פצצה. המשמעות של זה היא מלחמה כוללת של ארה"ב מול איראן, שבסופה צריכה להיות "כניעה" של המשטר האיראני למשטר סנקציות דוגמאת סדאם חוסיין, או כיבוש איראן והחלפת המשטר במשטר שיקבל תכתיבים מארה"ב. קרי, מלחמה שלישית של ארה"ב באזור, אחרי 2 מלחמות שהסתיימו בנצחון צבאי מסחרר וכשלון אסטרטגי גדול לא פחות.
תקיפה ישראלית לא צפויה להשיג הישג כזה, ויכולה לעכב לפרק זמן מסוים. יש הטוענים שתקיפה כזאת יכולה להאיץ.
לסיכום, בהינתן שאיראן תהיה מעוניינת לבנות פצצה, למנוע ממנה בכוח צבאי את היכולת לעשות זאת, פרושו היערכות מלחמה כוללת בין ארה"ב לאיראן, על כל משמעויותיה.

בהינתן שאיראן מעוניינת לבנות פצצה, האם ניתן לגרום לה שלא לעשות זאת, ללא מלחמה כוללת?
קרי, האם ניתן לגרום לאיראן לחזור בה מההחלטה לבנות פצצה, ע"י סנקציות ומדיניות אגרסיבית, שתביא אותה לשנות את שיקוליה כתוצאה מחשש מפני העונש שצפוי לה.
הנחות היסוד היא שארה"ב לא מוכנה לצאת למלחמה כוללת אבל בכל את ניתן ע"י סנקציות ולחץ מדיני להביא את איראן לשנות את החלטתה.
הניסיון מלמד שסנקציות כמעט שלא משיגות את מטרתן (סנקציות – האם זה עובד?), לכן בהינתן שהאיראנים החליטו לבנות פצצה, קשה לראות כיצד סנקציות אותן הם יודעים להעריך כבר היום, יביאו לשינוי ההחלטה הזאת.

בהינתן שאיראן לא החליטה שהיא רוצה לבנות פצצה, האם ניתן לגרום לחוש הרצון שלה להמשיך שלא לרצות לעשות זאת: האם ניתן לגרום לאיראן שלא לרצות לבנות פצצה?
המטרה להביא את המשטר האיראני להעדיף שלא לבנות פצצה, מתוך הבנה שהתועלת הצפויה מהחלטה כזאת, גוברת על המחיר. נדרש להתבסס על שיקולי עלות/תועלת של המשטר האיראני שיביאו את האיראנים להעדיף שלא לבנות פצצה. הנחת היסוד מאחורי החלופה הזאת שניתן לסמוך על הרציונליות של האיראנים בהערכת המצב, לבנות תמורות שיספקו את הכדאיות למול האיום במחיר כלכלי במידה והם ייתפסו מפרים את ההסכם.

השורה התחתונה, אין חלופה טובה במקרה האיראני, ושלפני שעונים על מה נכון לעשות צריך להגדיר מהן הנחות היסוד שעומדות מאחורי התשובה. כל השלוש רלבנטיות.

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

3 מחשבות על “איראן – שאלות היסוד”

  1. פינגבאק: עמר דנק: איראן - שאלות היסוד - ייצור ידע

  2. פוסט מעניין
    על סמך מה אתה מציב את האקסיומה שרק לארה״ב יש את היכולת הצבאית לגדוע את הפרוייקט האיראני ?

    בקו מקביל לטענה שלך אני לא מבין אייך ארה״ב פיתחה נשק גרעיני בשנות הארבעים של המאה העשרים תוך כ3.5 שנים בתקציב של פחות מ10 מיליארד דולר במונחי היום ואילו היום לוקח לאיראנים כשני עשורים להגיע לפצצה כשבאמתחתם הרבה יותר כסף, מחשבים ו70 שנות מחקר בתחום.
    להערכתי אם היו רוצים פצצה, כבר מזמן הייתה להם אחת. עיין ערך צ. קוריאה, פקיסטן ואפילו לוב וסוריה הנחשלות.

    1. בשונה מהכורים הפלוטוגניים שישראל תקפה בעיראק וסוריה, פרויקט הגרעין האיראני מבוזר לאתרים רבים.
      העשרת אורניום מבוססת צנטריפוגות הרבה יותר קל להחזיר לשימוש, מאשר לבנות מחדש כור.
      האתר בפורדו חסין לתקיפה, למעט האמירה האמריקאית שהם פיתחו פצצה חודרת שתוכל לפגוע בו (בהנחה לא מובנת מאליו שזה נכון).
      לכן ישראל יכלה לעכב את התכנית בשנה עד שנתיים לכל היותר, תלוי את מי שואלים.

      להערכתי האיראנים החליטו שלא לבנות פצצה בינתיים ולהגיע ליכולת לעשות זאת במידת הצורך. לכן, לתפיסתי הדרך היחידה למנוע מהם להתגרען זה שהם ימשיכו להעדיף את זה אסטרטגית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top