מחקר חדש של RAND שהתפרסם מנסה לבחון מה ההשפעה של שליחת כוחות אמריקאים להתערב במשברים בהן מעורבות בעלות ברית או מדינות שארה"ב תומכת בהן.
האם היא מסייעת להרתעת היריב?
האם זה משפר את הסיכוי להשיג תוצאה רצויה עבור בעלת הברית של ארה"ב לעומת מקרים בהם ארה"ב לא התערבה?
האם קיים הבדל בתוצאה כתלות בסוג הכוחות שנשלחים לזירה?
הרתעת היריב –
הצבת כוחות של ארה"ב בזירת החיכוך מקטינה את הסיכון להסלמה, ביחס למקרים בהם ארה"ב לא התערבה, ומבטיחה כמעט לחלוטין שלא תפרוץ מלחמה.
ב-6 מתוך 21 התערבויות היתה בכל זאת הסלמה, לעומת ב- 2/3 מהמקרים בהם לא התערבה (כ-240). כך שניתן לומר שהתערבות ישירה של ארה"ב בסכסוך מרתיעה יריבים מהפעלת כוח בעוצמה גבוהה.
השפעת אופן ההתערבות על ההרתעה –
התערבות עם כוחות "כבדים" מגדילה את הסיכוי להשגת הרתעה (כוח קרקעי משמעותי והגנה אווירית), לעומת מקרים בהם ארה"ב שלחה לזירה את הצי, ואפילו כוחות קרקעיים קלים. ייתכן שזה בגלל ששליחת כוח "כבד" מגדילה את אמינות ההתערבות.
כאשר ארה"ב שולחת "כוחות קלים" לא נמצאה קורלציה להשפעתם על המשבר.
קיים יתרון להצבת הכוחות במדינה סמוכה ולא ישירות בזירת העימות.
השגת התוצאה האסטרטגית הרצויה –
התערבות אמריקאית לא משפרת את הסיכוי שבעלת הברית שלה תשיג את התוצאה האסטרטגית הרצויה מבחינתה, לעומת המקרים בהם ארה"ב לא התערבה.
אזהרה –
הממצאים כאן הם "נסיבתיים", העובדה שכתוצאה מהתערבות ארה"ב היו פחות מקרים של הסלמה, לא מחייבת שזאת הסיבה לכך. למשל, ייתכן שארה"ב בחרה להתערב במשברים פחות נפיצים.
כמות המקרים בהם ארה"ב שלחה כוח התערבות לא גדולה מאוד (21). ייתכן ש"טעות סטטיסטית" היא הסיבה לתוצאות.
במרבית המקרים, חקר המקרים היה ללא פרוטוקולים של היריבים, כך שקשה להוכיח שהצבת הכוחות של ארה"ב הביאה לשינוי בקבלת ההחלטות.