ארועי אתמול באים על רקע רחב יותר, חשוב שלא לבחון אותם לאור הקלישאות מי ניצח, כי זה מקשה להבין דקויות.
אתמול היה מפגש בין אינטרסים מנוגדים, של ישראל איראן וסוריה, וסביר להניח שגם רוסי.
האינטרס הישראלי היה שסוריה תמשיך לדמם במלחמת אזרחים, שתחייב את חיזבאללה להשקיע את כוחו בהצלת אסאד ושאיראן תשקיע משאבים מיותרים גם היא. העניין שישראל לא יכלה להשפיע על זה, ולמרבה הצער המצב התהפך וסוריה מתייצבת בהדרגה.
במהלך השנים הללו ישראל פעלה באופן חופשי בסוריה, מתוך הנחה שלא תהיה תגובה, כיוון שהיעד של אסאד-חיזבאללה-איראן הוא נצחון במלחמת האזרחים.
לאחר 5 שנים של פעילות מתרגלים, ונראה לנו טיבעי שמותר לנו לתקוף בסוריה כאוות נפשנו.
ארועי אתמול מסמנים את העובדה שהאיראנים והסורים החליטו לפעול כדי להפסיק את התקיפות של ישראל. לא הפלת המטוס מסמלת את זה אלא שליחת המל״ט.
כדי לשנות את חוקי המשחק, בפרט מול ישראל, צריך להיות נכון לשלם גם מחירים. ישראל הצטרפה לשיחה במודע, מתוך (כרגיל) הסתכלות טקטית על הארוע ולא על השיחה.
היעד של ישראל למנוע התבססות איראנית בסוריה, ריאלי כמו שהיה היעד להשבת החטופים ב-2006, ומזכיר את היעד למנוע הצבת טילים בתעלה במלחמת ההתשה.
לכל הפחות, לא ניתן להשיג אותו בתקיפות ממוקדות מהאוויר (בעיני, כדי לממש אותו צריך להניע הסדר מדיני, שלא נראה אפשרי כרגע).
השאלה היא של מי האינטרס חזק יותר, של ישראל להמשיך לתקוף (כדי להרגיש שהיא פועלת נגד ההתבססות האיראנית, למרות שזאת מתגברת), או של הסורים והאיראנים להפסיק את התקיפות והפגיעה בריבונות הסורית.
הערכה שלי שלאורך זמן האינטרס הסורי-איראני חזק יותר, כל עוד ישראל לא מוכנה להילחם מלחמה רחבה כדי להניע הסדר.
