בימים האחרונים זכינו לדוגמא חיה כיצד גם בשעת משבר יש מספיק פנאי לנהל את תעשיית התעמולה מטעמו של ראש הממשלה, גם במהלך משבר הקורונה. הפעם בנושא בו קצת קל יותר להתחקות אחרי התהליך. בשונה מסוגיות משפטיות בהן מצטרפים לחגיגת התעמולה סוכני שקר רבים, בעלי אינטרס, בסוגיה של המחקר בו ישראל דורגה ראשונה בבטיחות מקורונה זה מערך התעמולה האישי, שמפעיל את קיסמו על הקהל השבוי, שמהנהן באופן אוטומטי ומוחא כפיים.
הנה ככה בונים תעמולה מהתחלה ועד האמצע.
לפני שבועיים פרסמה קרן כלשהי שישראל מדורגת ראשונה בבטיחות מקורונה. באורח פלאי, מערך התעמולה של ראש הממשלה מצא את הפרסום ודאג לפרסם אותו כאן בארץ קודש. זה כמובן משמח לגלות שמערך החיפוש ברשת של ראש הממשלה מצליח לאתר פרסומים כאלה, אנחנו בידיים בטוחות. ראש הממשלה מיהר לדווח על כך לעם ישראל.
היו כמה אנשים שבדקו וטענו שכל הסיפור קצת מוזר, מדובר בקרן הון סיכון, זה לא ממש התחום שלהם, אבל למה כל זה חשוב אם יכול להיות לנו רגע של קצת גאווה לאומית.
אבל מה זה בכלל "בטיחות מקורונה", מה הדבר הזה אומר בכלל, למה זה חשוב ואיזה החלטה מקבלים בגלל זה. עזבו, שאלות לא חשובות, תעשיית התעמולה חשובה יותר.
סוף הסיפור? מה פתאום. הדיווח הזה התפרסם בפורבס. כן באמת, עכשיו ברור שזה נכון הרי פורבס פרסמו את זה, וזה עיתון רציני. כעת באמת אפשר להתרשם מתעשיית התעמולה שעומדת מאחורי ראש הממשלה.
אז נתחיל בעובדות – הפרסום אינו של פורבס אלא בדף בלוגים של "תומכים/תורמים" שפורבס פתחו אי שם בתחילת העשור הקודם אחרי רפורמה שעשו, שנבעה מהבנתם שהם לא ישרדו כלכלית. לכן הם אפשרו לגופים עסקיים ולמכוני מחקר לפרסם תוכן מטעמם ועל דעתם (לפעמים בתשלום ולפעמים בחינם). כך גם הפרסום הזה. כך שהוא לא פרסום של פורבס. אחרי המהומה שהתפתחה כאן, פורבס אפילו טרחו להבהיר את במפורש, הנה ניתן לראות כאן.
חוק מספר 1 של תעשיית התעמולה – אחרי שאתה מפרסם משהו, תדרוש מאחרים להוכיח שהוא לא נכון (בהמשך נראה עוד שימוש בחוק הזה).
כמובן שכדי לחזק את התוקף של הפרסום, ראש הממשלה שיתף אותו בחשבון הרשמי, למרות שמדובר בידיעה שקרית שזה פרסום של פורבס. מי שמאמין שראש הממשלה לא מבין את ההבדל, ולא מודע היטב לכך שזה לא פרסום רשמי שיהיה לו בתיאבון.
מעכשיו כמובן יש תוקף לדברים.
חוק מספר 2 של תעשיית התעמולה – תגביה קרן ורוץ לנגוח.
איך החוק עובד, אחרי הפרסום הראשוני של "המחקר", ראש הממשלה הזכיר אותו בנאום. בפרסום, שנעשה ע"י עובדת הקרן בפורבס, היא נותנת תוקף למחקר של עצמה, תוך שהיא מציינת שראש ממשלת ישראל "ציטט" אותו. כל מי שמבין קצת במחקר אקדמי יודע שככל שיש למאמר כמות ציטוטים רבה יותר הוא "נחשב" יותר. עכשיו ברור שיש לנו כאן מאמר אקדמי.
נעבור קצת לעובדות על "המחקר" –
קובץ המתודולוגיה שהעבירה הקרן לגורמי תקשורת בישראל כולל מספר שקפים, שזה כבר מחשיד לקורא מחקרים כמוני. בקובץ יש 72 קריטריונים שמחולקים ל-12 קבוצות שבכל אחת מהן 6 קריטריונים, בלי ספק עבודה מעמיקה, שמאפשרת אח"כ לסוכני התעמולה לציין שבמחקר מסתמך על יותר מ-70 קריטריונים.
אבל בפועל, הציון ניתן רק לפי 24 קריטריונים שמחולקים ל-4 קבוצות. אז למה להתיימר במתודולוגיה שיש 72?
הקבוצות שניתן בהן ציון הן: יעילות הסגר; מעקב ופיקוח; יעילות הניהול של הממשלה; מוכנות מערכת הבריאות לטיפולי החירום;
חוק מספר 3 של תעשיית התעמולה – חייבים להיות גם נתונים ועובדות נכונים.
חוק מספר 4 של תעשיית התעמולה – השתמש בעובדה נכונה, כדי לטעון שהכל נכון. במקרה שלנו, יש נושא שלם שניתן למדידה, מוכנות מערכת הבריאות. כמות המיטות, מכשירי הנשמה, צוותים רפואיים ועוד, הם נתונים שניתן לערוך עליהם השוואה. יש אפילו גורמים רציניים מהם ניתן להשיג את הנתונים, כך שהמידע הנוכחי לא אמור לחדש משהו. הוא נועד רק לתת תוקף. סוכני התעמולה יראו לך, הנה בתחום מיטות בבתי חולים, ישראל קיבלה ציון נמוך, אז זה בודאי מוכיח שזה נכון.
אבל בוא נעבור לחלק הציורי – יעילות הסגר. אין בשום מקום נתונים שניתן מהם לנתח בצורה מספרית את יעילות הסגר ולערוך השוואה בין מדינות. אין בישראל נתון על "יעילות הסגר". מדיניות הסגר השתנתה לאורך הזמן, אז כיצד ניתן לערוך על זה השוואה. מה הקשר בין "רמת הסגר" ליעילות שלו. יכול להיות סגר הרמטי שהוא לא יעיל לחלוטין. בלי קשר, בשונה מנתונים על מיטות חולים, על התחום הזה אין מידע עולמי בר השוואה. אבל כן, יש לנו כאן קרן כלשהי שזרקה מספרים לחלל האוויר בלי להסביר את פשרם ומשמעותם, ואנחנו רצים לומר אמן. למה? כי ביבי אמר.
חוק מספר 5 של סוכני התעמולה – תדרוש הוכחות לנתונים סותרים. אין ולא ניתן להוכיח משהו לגבי הקריטריונים הנ"ל, כי אין מידע שמאפשר לתת להם ציון כלל. זה אין הוכחה שמשהו לא נכון, לא מוכיחה שהוא נכון. כלל ידוע במחקר הוא שהחוקר נדרש להסביר את כל אחת מהבחירות שלו. אם הוא החליט להשמיט מקרה מבחן כלשהו, הוא צריך להסביר למה הוא עשה את זה, חובת ההוכחה עליו.
החלק הכי נחמד מגיע בתחום של יעילות הניהול של הממשלה. הנה הקריטריון הבא: מערכת עיכוב וניהול המשבר. כיצד בשם האלוהים ניתן לכמת ולהשוות את ניהול המשבר בין מדינות בניתוח כמותי. אבל מספרים מרגישים נורא מקצועי נכון? בכל מקרה ישראל כמובן קיבלה ציון גבוה מאוד בתחום.
החלק הכי טוב מגיע כאן בשני הקריטריונים האחרונים, שהם…. לא מוגדרים. בשני הקריטריונים האלה, ישראל קיבלה את הציון המדויק של 39.00 ו-38.00. ב-22 קריטריונים היה לנו ממוצע של 25.24, אבל בשניים חופשיים – 38.5. כמה זה חשוב? במקום השני מדורגת גרמניה עם נקודה פחות קיבלה בשני הקריטריונים הללו 17.93 נקודות פחות.
"הביקורות מהללות, הקופות מפוצצות, והקהל יוצא מגידרו" – סוכני התעמולה של ראש הממשלה גם מיהרו להכין סרטון, בו הם מהללים את ישראל וראש הממשלה כמובן שישראל היא המדינה הבטוחה מכולן. זה שהעובדות לא תומכות את זה, לא ממש חשוב. התומכים הנלהבים יפיצו את זה ברשתות החברתיות. בכל פעם שתנסה לקיים על זה דיון רציני, תקבל את התשובה "זה הכל משינאת ביבי".
חוק מספר 6 של סוכני התעמולה – במקום להתמודד עם עובדות תפסול את הטוען שזה רק בגלל שינאתו.
אחת ההגדרות המקובלות לדמוקרטיה היא של רוברט דאהל ובתוכה "בחירות חופשיות, הוגנות ותחרותיות". כדי שהבחירות יהיו הוגנות ותחרותיות נדרש שיהיה לציבור ידע אמיתי.
תעמולה מטעם השלטון ובמימון הציבור אינה חלק מזה. הבחירה האם להאמין לכל שטות שראש הממשלה וסוכני התעמולה שלו מפמפמים היא שלכם, לא חייבים לשתף איתה פעולה, גם אם מצביעים עבורו.
אין לי מושג האם מי מטעמו של ראש הממשלה קשור ל"מחקר" הזה, והאם הועבר כסף ישראלי לטובת העניין. אגב, אם הועבר כזה, הוא של הציבור כמובן. אבל בשיטה הביביסטית הידועה, תוכיחו שזה לא נכון.
אחד הדברים העצובים הוא שאפילו כאשר מנסים להתווכח על בסיס עובדתי, רוב משתפי הפוסטים אפילו לא טרחו לבדוק משהו בנוגע למחקר הזה באמת, ולנסות לבחון את העובדות.
אגב, לכל המעוניינים לראות מדינות שבאמת הצליחו לנהל את משבר הקורונה היטב, יש גרפים שתומכים בזה. בסוף אפשר לראות את היכולת לעצור את ההתפרצות וההדבקה, להשטיח את גרף החולים, ואת מספר מקרי המוות והמקרים הקשים. את כל זה רק צריך לנרמל קצת. ישראל במקום בינוני באמצע.
