איראן בימי קורונה

איראן שיגרה אתמול לווין לחלל שככל הנראה גם הצליח להיכנס למסלול, בכך היא מוכיחה שהיא ממשיכה לצעוד בנתיב שמאפשר לה יכולת שיגור בליסטית של רש"קים מספיקים למתקן שיגור גרעיני. במקביל היא חזרה להציק במפרץ הפרסי, וגם לאתגר בטחונית את האמריקאים בעיראק.
טראמפ הצהיר שזה קו אדום מבחינתו וכי הוא נתן אישור לצי לתקוף כל ספינה שמטרידה את הצי האמריקאי.

באופן אירוני משהו אסטרטגיית ה"לחץ המקסימלי" הכושלת, הכינה את איראן טוב יותר מאשר את כל מדינות האזור למגיפת הקורונה. זה צמצם את החשיפה של המשק האיראני מכ-30% ולכ-17% (לפי ד"ר רז צימט). אגב, לפני כמה שנים זה היה כ-50%. לעומת זאת, נפט מהווה 40% מהתמ"ג הסעודי וכ-85% מההכנסות שלה מיצוא. כמחצית מהכנסות הממשלה הרוסית הן מיצוא של נפט וגז שמהוות כשישית מהתמ"ג הרוסי בדיוק כמו איראן.

נכון שאיראן חטפה חזק מהוירוס, עם אלפי מתים, אבל גם זה באופן אירוני לא מחליש את יכולת השליטה של משטר מדכא אלא מאפשר לו להפעיל כלי דיכוי חזקים יותר.

המשבר הכלכלי העולמי כתוצאה מנגיף הקורונה רחוק מסיומו וזאת תהיה טעות לסכם את השלכותיו כעת. אבל, הכלכלה העולמית שנעצרה עוברת זעזוע עמוק. במאה ה-21 אנו נוכחים לראות את הירידה בכוחו של הכוח. היכולת של המעצמות להמיר הפעלת כוח לתועלת פוליטית-מדינית פוחתת והמחיר שנדרש להשקיע מאמיר. ארה"ב למדה את השיעור ב-2 מלחמות מדממות במזרח התיכון, לוב התפרקה לרסיסים כי הכוח להרוס הסתבר כרחוק מלהספיק כדי לבנות משהו יציב מחדש. הסינים גילו איפוק למרות המהומות בהונג קונג. הרוסים נחתו בסוריה לפני 4 וחצי שנים ועדיין לא הסתיימה מלחמה האזרחים הקשה, אבל הם נזהרו שלא להסתבך במלחמה יקרה עם כוחות רבים. המאבקים העולמיים הם על הרצון של המעצמות להתעשר אבל תוך זהירות שלא להיקלע למלחמה יקרה מנשוא, כיוון שמחירה של זו גדול מהיכולת לתרגם אותו לתועלת.

האסטרטגיה האיראנית של הרחבת השפעתה ע"י פרוקסי וארגונים מקומיים אפשרה לה להמשיך להוציא אותה לפועל, למרות הלחץ הכלכלי החריף שהופעל עליה באסטרטגיית ה"לחץ המקסימלי". עפ"י ההערכות התקציב לזה הוא כמיליארד דולר בשנה. למרות האיומים של טראמפ, משבר הקורונה מאיים על סיכויי בחירתו בנובמבר. הקפיצה בתמיכת הציבור בנשיא ברגעי משבר היתה נמוכה ממשברי עבר, והמגמה כבר התהפכה והיא חזרה לרדת. הסתבכות בעימות צבאי במפרץ היא חלופה רעה עבור ארה"ב הן בגלל הקורונה והן בגלל הבחירות. יש טענות שמנהיגים במצוקה נוטים לצאת למלחמות, אבל המחקר לא תומך בטענה הזאת.

אחרי שלב הבלימה הראשונה של מגיפת הקורונה אנחנו צפויים לראות את המשך הניסיונות האיראניים לאתגר במפרץ ולהתבסס בסוריה, עיראק והסביבה. איני יודע אם הקורונה תיעלם בקיץ (המדענים לא מוצאים סיבה שזה מה שצפוי), מה שבטוח שהאיראנים לא ייעלמו בקיץ הקרוב.

אנחנו לא שולחים ספאם! למידע נוסף ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו.

4 מחשבות על “איראן בימי קורונה”

  1. פינגבאק: השבוע במזרח התיכון: : ניצני שגרה בצל קורונה – פורטל המזרח התיכון

  2. פה
    לא רוצה להספים, אבל מריץ מעין בלוג / ניוזלטר לינקים בתחום משיק (כולל כמה אזכורים לפוסטים שלך.
    מניח כאן את הקישור, https://mideastportal.wordpress.com/2020/04/24/%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%91%d7%9e%d7%96%d7%a8%d7%97-%d7%94%d7%aa%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%92%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a6%d7%9c-%d7%a7%d7%95%d7%a8/
    תוכל להתרשם (או להעיף את התגובה, אם בא לך)

  3. פינגבאק: השבוע במזרח התיכון: ניצני שגרה בצל קורונה – פורטל המזרח התיכון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top