ממליץ מאוד על צפיה.
פעם ראשונה ששמעתי את מרדכי בר-און מציין במפורש שבסוור בן-גוריון דיבר על תקיעת כף בנוגע לדימונה. אמנם היסטוריונים רבים, ציינו שזאת סיבה מרכזית שככל הנראה השפיעה על שינוי דעתו של בן גוריון בלילה השני בועידה, אבל אפשר להבין כאן במפורש שיש דברים בגו.
בישראל התקיימו הפגנות נרחבות נגד הנסיגה מסיני במרץ 1957. בספרות מתועד הלחץ והסנקציות של ארה"ב שחייבו את ישראל לסגת, אבל כמעט שאין מדברים על המחלוקות הפוליטיות שהיו בישראל. אולי, זאת אחת הסיבות מדוע יש כל כך מעט ספרות על מלחמה זו.
לא ידעתי שגרמניה מימנה חלק משמעותי מהקמת דימונה. כאשר אייכמן נתפס, הגרמנים חששו שישראל תזכיר שגם אחד מעוזריו של אדנאוואר, גלובקה, הוא נאצי, והדבר יועלה במשפט. הגרמנים עצרו את המימון, ובן-גוריון פיקח אישית על התביעה שלא תזכיר את שמו. אחרי המשפט הגרמנים חידשו את המימון.
כבוד ל- רביב דרוקר