במהלך השירות הצבאי שלי נתקלתי במפקדים רבים מדי, שקיבלו תפקיד מקצועי בדרך לתפקיד הפיקודי הבא שלהם, והחליטו שהם המציאו את הגלגל. אותם מפקדים היו מצויידים בשכנוע עצמי עמוק שעד אליהם לא היה כלום, ויום אחרי בואם יש פתרון לבעיה המורכבת, אני חייב להודות שזה תמיד היה נשגב מבינתי. אני, שגישתי לעולם מבוססת על ספקות וויכוח נפעמתי מהיכולת לייצר קלישאות בבטחון אינסופי, וללא מושג מקצועי. שלא תבינו לא נכון, אלו כישורים נדרשים ממי שמפקד על חיילים, ולכן חשבתי שאיני מתאים לתפקידי פיקוד, אבל כאשר מדובר בסוגיות מורכבות של בנין כוח ופיתוח יכולות, תפקידם של ממלאי התפקיד הוא להיות רץ במרוץ שליחים, להעביר את המקל לרץ הבא בתור כאשר הנבחרת במצב טוב יותר. זה בעיני תפקידו של הרמטכל כאשר הוא בונה את התר"ש לצה"ל. הוא לא ממציא את צה"ל מחדש, גם כי אי אפשר לעשות את זה, וגם כי אסור לעשות את זה. בעיות הבטחון של ישראל הן יומיומיות, אי אפשר להרוס ולבנות מחדש. אפשר ללכת צעד קדימה כל עוד מוודאים שכל הזמן יש רגל על הקרקע.
התר"ש של אביב כוכבי משקף את הגישה הרבולוציונית. עד אליו לא היה כלום, והתכנית שלו תעשה קסמים ותפתור את כל הבעיות. אהה, כן, היא גם לעשר שנים כמובן, למרות שבעוד שנתיים וחצי הוא כבר לא יהיה כאן. נראה לכם שיגיע רמטכ"ל חדש שיאמר: "איזה גאון היה כאן לפני, אני לא צריך לגעת בכלום". אם תמצאו כזה, השליכוהו לבור מיד. אגב, לרוב יש לזה סיבה טובה, זאת דרך להשיג כסף לתר"ש, הרי מי יכול לסרב להבטחה שצה"ל יכול לפתור את כל הבעיות.
הנה מורה נבוכים לתעמולת התר"ש אותה אנחנו מקבלים ביתר שאת, לקראת גיבוש התקציב ע"י הממשלה החדשה, בהשוואה להבטחות עבר קודמות. בוא נתחיל:
"כוכבי משוכנע שהוא והמטכ"ל הצליחו לגבש – ואף התחילו לממש – מענה צבאי כולל ויעיל לאיומי צבאות הטרור ואיראן על העורף האזרחי של מדינת ישראל. הרמטכ"ל אומר בפורומים צבאיים סגורים בביטחון עצמי מידבק שצה"ל יוכל כבר בעוד שנתיים-שלוש – אם יידרש למלחמה – להשיג ניצחון צבאי מהיר וברור שיצמצם באופן דרמטי את האבידות וההרס בעורף האזרחי של מדינת ישראל ואת מספר הנפגעים בלחימה בקרב חיילי צה"ל, תוך הסבת אבידות כבדות לאויב ולנכסיו."
המשמעות של הדברים היא כזאת – כוכבי שהוא חלק מהמטכ"ל כבר עשר שנים מאז מונה לראש אמ"ן (ועוד קודם לכן כאשר היה רח"ט מבצעים), לא היה שותף להצלחה כזאת. בעשר השנים הקודמות המטכ"ל לא מצא מענה, ורק כאשר כוכבי קפץ להיות רמטכ"ל נפרצה הדלת ומצאנו פתרון.
לא זאת ועוד, זה יקח לצבא שנתיים-שלוש, קרי, אם זה מחר בבוקר החורבה שהשאיר לו הרמטכ"ל היוצא לא מאפשרת לו להשיג את זה. אבל רגע? האם בחודש האחרון לא התראיינו אלופים למכביר שהסבירו לנו שאנחנו נפרק לחיזבאללה את הצורה?
טוב אתם אומרים שאני אולי סתם ציניקן (זה נכון). באוגוסט 2017 סיים את תפקידו כמפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל. הנה דברים שאמר בראיון מעניין לעמוס הראל:
"50 שנה אחרי ששת הימים, החזרנו לישראל את יכולת המכה המקדימה לזירה הצפונית. זו יכולת שמבוססת על מודיעין מדויק. כשאתה מפתיע, אתה מזעזע את האויב. אני לא אומר שישראל צריכה להנחית מכה מקדימה. זו דילמה אסטרטגית וכל דבר צריך להיבחן בהקשר שלו. אבל היום יש לנו יכולת כזו, גם מול האויבים החדשים: ארגוני טרור עם מערך שליטה מבוזר יחסית ויכולות גבוהות".
זה לא דבר שלישראל היה תמיד?
"לא באמת. השאלה היא כמה אתה אפקטיבי. עכשיו יש פה משהו שתורגם לתוכניות. אפשר להגיע להישג שהוא בעיני פנומנלי. זה לא יגמור את המלחמה בשלוש שעות, אבל זה יקדם אותנו לניצחון, לקיצור המלחמה, בצורה דרמטית. מי שמוביל את זה הוא הרמטכ"ל. עסקנו בבניית היכולות עוד קודם, אבל התיישבנו יחד בתחילת הכהונה שלו. לא אשכח את השיחה הזאת, הוא שאל: אתם תדעו לייצר לנו סוג של מבצע מוקד כזה? אמרתי לו: בטח. זה לוקח שנים, זה לא פשוט, זה לא שיש לנו איזה מתכון. יש לנו יכולת ובסופו של דבר היא צריכה להיות מתורגמת לתוכניות ותרגול. היכולת הזו חזרה לארגז הכלים שלנו. אם נפעיל אותה או לא, זו כבר סוגיה אחרת".
אחרי שאמיר אשל המציא לנו את הגלגל, צריך להמציא אותו מחדש. אז מה אנחנו מקבלים בתמורה…. קבלו את מנהלת המטרות של צה"ל. "במסגרת תוכנית תנופה כבר החלה לפעול לפני חודשים ספורים "מינהלת מטרות" צה"לית מרכזית המשותפת לכל הזרועות. שינוי ארגוני מהותי זה, שעתיד לייעל את הלחימה במאות אחוזים, הביא גם חיסכון לא מבוטל לצד אלפי מטרות איכותיות שנוספו לאחרונה לבנק המטרות של צה"ל".
כן, אתם שומעים נכון, אחרי שלפני שנתיים היה בידינו מבצע מוקד שבו יכולנו לתקוף אלפי מטרות בקצב מסחרר ובכך להביא לקיצור משך המלחמה, המצאנו שוב את היכולת לתקוף אלפי מטרות ולקצר את משך המלחמה בצורה יעילה. מעולם ריח הנצחון לא היה מהיר יותר.
התכנית של אביב כוכבי שמה דגש על הקטלניות, שזה לא תאמינו בדיוק מה שהצהיר האלוף במיל' אמיר אשל בסיום תפקידו כמפקד חיל האוויר.
בתכנית הרב שנתית של כוכבי יש שלושה מאמצים: מהלומה רב מימדית, הגנה רב מימדית ותמרון רב מימדי. שזה במילים פחות מכובסות – אש, הגנה ותמרון. מי היה יכול לחשוב שאלו יהיו מרכיבי המפתח לתכניות צבאיות.
לפי הגדרת הרמטכ"ל "התכנית מהווה מענה לאיומי מעגל ראשון ושלישי", לא וקטור, לא נתיב, לא דרך, מענה! הבעיה, שהיה לנו מענה מצוין עד היום. אז נצווה עליו להסתדר שוב (ובשלשות). ובנימה רצינית יותר, אין פתרון לכל הבעיות של ישראל, לכן בצניעות כדאי שלא לומר שהתכנית מהווה מענה. ככה גם יקל על המחליף של הרמטכ"ל והוא לא יצטרך להמציא טרמינולוגיה חדשה כדי להבטיח את אותן הבטחות.
למשל, בתכנית לא מדובר על המשמעות שלאויבים מסביבנו יהיו טילים מדוייקים בעשור הקרוב, וגם טילי שיוט ועוד ועוד. כן אני יודע את זה נצליח לבלום במב"מ, למרות שטענתי שלא. אבל מה אם לא נצליח, האם תמרון רב-מימדי יושיענו ממטר טילים שממוקם רחוק מגבול ישראל, הרחק מגבולות התמרון המהיר? ואם לזה יש לנו פתרון ע"י מהלומה רב מימדית אז בעצם לשם מה צריך לתמרן גם לקילומטר הקרוב אל הגבול.
טוב הייתי קצת ציני, אני בטוח שחשבו על כל זה. בעצם במקום להפיץ סיסמאות נבובות, היה כדאי לעסוק במה שתכנית רב שנתית אמורה לעסוק, וזה לאתר את הפערים המבצעיים המסתמנים בזירה ולהניע תהליכים שיאפשרו לצה"ל לטפל בהם. במקום להבטיח נצחונות, בוא נשאל את השאלה מה יותר חשוב מענה לעזה או לחיזבאללה, טיפול באיומים מדוייקים כמנוע טכנולוגי בתר"ש או תמרון לכיבוש השטח וטיהורו, החזרת יכולת התקיפה באיראן או היערכות לנפילת הרשות ביו"ש. כן, החיים הם לא אוסף של אידיליות, אלא אוסף של בעיות שצריך לתעדף. לתעדף פירושו להחליט גם מה עושים פחות טוב, או לא עושים. כאשר מבטיחים לנו שהכל דבש, כדאי להתחיל לדאוג.
פינגבאק: השבוע במידלספירה #7: עם הפנים ליולי – המידלספירה – פורטל המזרח התיכון