היום התכנסה באנקרה פיסגה בין שלושת המנצחות של מלחמת האזרחים בסוריה. כמובן שהכרזות הנצחון הן רק תירוץ והמטרה המרכזית היא התיאום האסטרטגי לגבי השלל. המשמעויות כמובן גדולות בהיבט הישראלי, אבל למרבה הצער לישראל אין השפעה כלל, גם לא את עזרתה של ארה"ב.
טורקיה תקבל את הזכות למנוע אוטונומיה כורדית בצפון סוריה, כולל הזכות להחזיק בשטחים סוריים לשם כך. בתמורה היא ככל הנראה תפסיק לדרוש את החלפתו של אסאד.
איראן תמשיך באחיזתה בסוריה, למרות ההצהרות הנחרצות של ישראל. היא תוכל לפתח את בסיסיה. להערכתי היא תידרש לצמצם את מריטת נוצותיו של אסאד כך שיראה שהוא שולט בסוריה.
רוסיה היא כמובן מחלקת השלל, ומחזקת את מעמדה כזו שאחראית על עיצוב המזרח התיכון החדש.
בעוד העיסוק הוא בביטול (או יותר נכון יציאתה של ארה"ב) הסכם הגרעין עם איראן, סוגיות בעלות משמעות רבה לא פחות מוכרעות, כאשר ארה"ב (וגם ישראל) אינן רלבנטיות לשיחה.
כאשר עוסקים רק בפוליטיקה פנימית, המציאות מתנפצת בחלון.
