לפני 11 חודשים ישראל (סוף אוגוסט) ישראל סיכלה ברמת הגולן חוליה שתכננה להפעיל רחפני נפץ, ובמקביל לפי טענת חיזבאללה הפעילה בבירות פעולת רחפנים לפגיעה בבנין הכוח של חיזבאללה של טילים מדוייקים. חיזבאללה נערך לתגובה, ישראל נערכה לתגובה של חיזבאללה, עשתה תרגיל הונאה (שלא ממש הצליח) ולמרבה המזל בזכות מזל בלבד לא נהרגו חיילי צה"ל.
נסראללה האשים את ישראל בתקיפה בבירות, הודיע שתהיה תגובה, והודיע שבכוונת הארגון להפיל כטב"מ ישראלי שיטוס מעל לבנון. שבוע אחרי התקרית, היתה תקיפת הנ"ט בגבול, שבה היתה כוונה להרוג חיילי צה"ל וכעבור חודשיים ניסה להפיל כטב"מ עם 8-SA, עליה נסראללה לקח אחריות (ראו בכתבה של תאגיד השידור).
באפריל ישראל תקפה רכב של אנשי חיזבאללה בגבול סוריה לבנון, אבל נמנעה מפגיעה באנשים ולכן הזהירה אותם לפני התקיפה, כדי שיוכלו לצאת מהרכב. המשמעות היא שישראל קיבלה את כללי המשחק לפיהם היא נמנעת מפגיעה ישירה באנשי הארגון, כיוון שאנחנו מעדיפים להימנע מהסיכון בהסלמה.
בתגובה, חיזבאללה חתך את הגדר ב-3 מקומות שונים כדי לרמוז לישראל שיש ביכולתו לגשת לגדר בלי שנצליח לאתר זאת בזמן, כולל לחדור לשטח ישראל במידת הצורך (רמז למלחמה, ולמבצע 'מגן צפוני' נגד מנהרות הארגון).
למה חשוב להסתכל על הרצף של השנה האחרונה כי הוא חלק מעימות על חוקי המשחק, בין חיזבאללה וישראל. ישראל מנסה לשמור על יכולתה לפעול כדי לפגוע בהתעצמות הארגון, וחיזבאללה מנסה לצמצם את חופש הפעולה של ישראל. לשני הצדדים יש בעיות אסטרטגיות בבית – לנו, יש משבר פוליטי מתמשך, שהחריף כתוצאה ממגיפת הקורונה (כלכלית ופוליטית). גם חיזבאללה סובל מאותם קשיים, לאור המשבר שלבנון חווה. כך שההנחה שלי ששני הצדדים כמובן שלא רוצים הסלמה.
לאור המהלכים של השנה החולפת, נראה שישראל מקבלת את כללי המשחק שחיזבאללה מנסה להכתיב, כדי למנוע הסלמה. קרי, אנחנו עושים מאמצים שלא לפגוע באנשי חיזבאללה. המשמעות ככל הנראה שזה מחייב הימנעות מפעולות מסויימות. המשמעות האסטרטגית היא שהאינטרס של התקיפות הללו לא מספיק חזק, כדי שיהיה שווה סיכון בהסלמה.
התנהלות שני הצדדים בשנה החולפת מביאה אותי למסקנה שחיזבאללה ינסה להגיב, וישראל תכווץ את התחת בתקווה שהיא תצליח למנוע נזק, וכך להימנע מהצורך להגיב. היעדר התגובה בפעמים הקודמות מביא את חיזבאללה להבנה שישראל מסוגלת להכיל תגובות מידתיות.
לתפיסתי, ישראל חייבת לשנות את המגמה שבה חיזבאללה יכול להרגיש חופש להגיב מידתית ללא תחושת איום משמעותית. צריך לפגוע במי שמנסה לפגוע בנו, בזמן האירוע כדי ולהותיר את זה מוגבל. המציאות הפוליטית והכלכלית בישראל אינה מאפשרת לנו חופש פעולה למלחמה, בפרט שנכון להיום ישראל נלחמת על תיקו אסטרטגי (כתבתי על כך). בכל מקרה כדאי שלא נדון בארועים האלו ברמה של אסון או נצחון, מדובר על ארוע נקודתי כחלק ממערכה רחבה יותר, וכך צריך להסתכל עליו. במערכה הרחבה אנחנו כרגע ממשיכים לפעול, אבל בראייתי ללא יעדים אסטרטגיים כבדי משקל, וכאלה אינם מצדיקים סיכונים גבוהים.
