ישראל לא מעוניינת לעשות משהו בנוגע לרצועת עזה. זאת מדיניות ארוכת שנים של ממשלות נתניהו, ככל הנראה, לממשלה הנוכחית אין אנרגיה ויכולת פוליטית לגבש מדיניות אחרת בסוגיה הזאת. אפילו את משבר הקורונה שהוא הסוגיה הכי לא פוליטית לכאורה, היא לא מצליחה לנהל, אז בודאי שלא מהלך מורכב כזה, שמחייב הסכמות פוליטיות בין השותפים.
הסיפור שהפעם התגובות של ישראל למהלך ההסלמה של חמאס היו "תקיפות" יותר והביאו את חמאס לרדת מהעץ קצת מוגזם. בסוף עשינו קצת יותר מאותו דבר. חיל האוויר תקף גם בתגובה לבלונים והשריפות, אבל פגיעה אמיתית בחמאס לא היתה.
חמאס התכוון ללחוץ על ישראל בבעיות שיש לממשלה, בתקווה לסחוט מישראל ויתורים משמעותיים. לכן, ההסלמה התחילה עוד בטרם התברר שנתניהו החליט לדחות את הסיבוב הרביעי של הבחירות. אבל לפני כשבוע התפרצה הקורונה ברצועה וחמאס נאלץ לקחת צעד לאחור, כיוון שהוא חייב לטפל בהתפרצות שיכולה לפגוע גם בבכירי הארגון. העיתוי החדש לחידוש הדיאלוג באש עם ישראל יגיע בעתיד.
התשישות של ישראל ניכרת כיוון שאפילו לא ניסינו ללחוץ על חמאס בגלל התפרצות הקורונה. כל שרצינו זה להגיע הביתה בשלום, ולדחות את ההסלמה הבאה ככל שניתן. אפשר היה להיערך להתפרצות הזאת, כתבתי על כך במעריב במרץ, ולהחליט על מדיניות מבעוד מועד, אבל בישראל אפילו החלטה האם לפתוח את שנת הלימודים בישובים אדומים צריך להחליט ברגע האחרון, אז לגבש מדיניות כזאת זה דרישה מוגזמת. לשם כך אפילו היה צריך לכנס את הקבינט, שעוד לא התכנס לשמוע על "ההסכם" עם האמירויות, ולתאם בין ראש הממשלה לשר הבטחון.
כרגיל, אזרחי ישראל שמעו על ההסכמות מחמאס ולא מראשי המדינה או ראשי מערכת הבטחון. הרציונל הישראלי הוא שעדיף לא להודות בכך שאנחנו עושים הסכמים עם ארגון טרור, וממילא הציבור הישראלי כבר התרגל לכך שלא צריך להסביר לו דבר. כך זה בכל סוגיה הרת גורל שאין מאחוריה תהילה, ללא מחיר. כדאי לשים לב שההצהרות של חמאס היו "מרוככות" יחסית, ושידרו על נכונות להמשך מו"מ עם ישראל. בפעמים קודמות חמאס הדגיש את הישגיו, הפעם גם הם מבינים שהכוונה היתה ללכת למהלך משמעותי יותר, שהיה צריך להתקפל מוקדם.
גופות החיילים ושני האזרחים שנמצאים בידי חמאס – ראשית כדאי לזכור שאלו גופות חיילים. החזרתם תתבצע רק בעסקה שתכלול שחרור אסירים של חמאס. משאלת הלב שניתן יהיה להחזיר אותם ע"י לחץ כלשהו על חמאס, אינה מתכתבת עם ההבנה מיהו חמאס. השאלה היא רק מה המחיר שישראל מוכנה לשאת בו. גם בסוגיה הזאת אני חושב שממשלת האחדות היא הזדמנות להפחתת המחיר הפוליטי הכרוך בעסקה, למרות שאני מתנגד לעסקה כזאת. אני חושב שלמשפחות גולדין ושאול מגיע לדעת את האמת לגבי מדיניות ישראל.
ההסכם החדש הקפיא את המצב לפרק זמן לא ידוע, שתלוי בחמאס בלבד. מבחינת ישראל, אפשר לטמון את הראש חזרה בחול, עד שמישהו יוציא אותו החוצה.
