דוגמאות אינן מוכיחות דבר, אבל כאשר הן סותרות את החזוי בתיאוריה, הן מפריכות את נכונותה. כך גם 'שוברים שתיקה' לא מוכיחים דבר, רק מראים שהאוטופיה לא קיימת, או לחילופין, שבמציאות שבה צבא שולט על אזרחים יש גם בעיות.
אחרי מלה"ע ה-2 עלו הרבה שאלות, כיצד יכולים בני אדם לבצע את מה שעשו הנאצים. אחד הניסויים המפורסמים שקשור לכך היה ניסוי מילגראם, שבדק את הציות לסמכות. הניסוי הראה שאנשים רבים, מצייתים למקור סמכות גם כאשר הם יודעים שהמשמעות היא פגיעה פיסית במישהו אחר (ואפילו שהם בסך הכל הגיעו לניסוי). המשמעות היא, שזה נכון למרבית האנשים, גם ליהודים, כאשר הם נמצאים בסיטואציה של שליטה על גורלו של מישהו אחר, הם יהיו נכונים לציית לסמכות ולפגוע בו. זה יכול להסביר חלק מהמורכבות שנוצרת בשלטון צבאי (ולא על דמיון למשטר הנאצי).
אפשר לחשוב שהמטרה של שמירה על השטחים מצדיקה את זה, שהתועלת עולה על המחיר, אבל נסיון למנוע שיחה על המחירים, לא.
"אל תוציאו את הכביסה המלוכלכת החוצה" – אנחנו כמובן מאמינים גדולים בחופש הביטוי, אבל רק בתוך ישראל, חלילה לא בחוץ. בוא ננסה לעשות לזה אנלוגיה: אני, גדלתי בבית בו תפיסת העולם היתה שאסור לדבר על דברים בחוץ, מבין שזה גורם לכעסים להצטבר בבטן עד שהם מתפוצצים; או החברה החרדית שכועסת על מי שמתלונן למשטרה על תקיפה מינית, בטענה שעדיף לפתור את הבעיות בבית, ואולי בעצם בגלל שאסור שיידעו שגם בחברה החרדית יש בעיות, הרי רוצים להצטייר כחברה טובה יותר מהחילונים האבודים.
לכן, הנרטיב של בוא לא נדבר על זה בחוץ תופס, כי זה חונה על משהו שנשמע לנו נכון, אבל האמת שבראייתי, זה רק מעיד על נסיון לכסות על בעיות, שלא יעלמו אלא יתפוצצו במקום אחר ולא צפוי. דמוקרטיה פורחת ומתפתחת במקומות בהם יש חופש ביטוי באמת, ביקורת, ויכוח על טיעונים ותפיסות ולא פסילה אישית של הטוען כנגדי. זאת, בשונה מהניסיון להשתמש באמירה הזאת רק כדי לצאת ידי חובה (כי זה נשמע טוב(, בדיוק כמו האמירה "את יכולה לומר הכל, אבל חסר לך שתלכי להתלונן במשטרה".
אני באמת מאמין (וגם יודע) שצה"ל מנסה להתמודד עם הסיטואציה הלא טבעית בה צבא שולט על אנשים, ושככלל, במרבית המקרים הפתרונות שהוא מוצא הם הטובים ביותר שיש, וששיקולי מוסר וערכים משפיעים באמת על קבלת ההחלטות, גם מפני שזה מחזק את לכידותו. אבל, זה עדיין לא אומר שאלו פתרונות טובים (וגם לא ההיפך), זה לא אומר שמוסרי בעיני האחד יהיה מוסרי בעיני האחר, וגם לא אומר שלא נוצרות סיטואציות בהן יש רק פתרונות רעים. אני חושב שצה"ל מתמודד בצורה ראויה עם המצב, למרות שנתקלתי בסיטואציות בהן חשבתי נקודתית אחרת, וגם אם אני מניח שכל הדוגמאות ששוברים שתיקה נכונות (ואין לי יכולת להעריך, כי דוגמאות לא מוכיחות שלא), הם רק מראות שהמצב לא מושלם (כל אחד יעריך עד כמה לא מושלם, על פי סולם הערכים שלו), כפי שניסוי מילגראם הראה, שכאשר יש לאנשים עמדת כוח על האחר, הם נוטים לעשות בה שימוש.
אני מעדיף לאפשר לחיילים, שאנחנו שלחנו למשימות , לספר לנו מה זה עשה להם, גם בעולם, ולהתמודד עם זה, כי נוכל לקבל פרספקטיבה רב-גונית ולהבין שיש מחיר להחלטות, ושהוויכוח הפוליטי הוא לא בין נכון לטועה, אלא בין יתרונות וחסרונות לכל דעה. כמו גם, להימנע מהמחשבה שאפשר להתנתק מהעולם כאשר מדובר בסוגיות פוליטיות. לתפיסתי "שנית מצדה לא תיפול" רק אם לא תיווצר מצדה, קרי מקום מבודד שמאמין שהרומאים לא יגיעו. לפחות בעיני, ההבנה שהחיים מורכבים תורמת להתפתחות חברתית ומחזקת אותה, גם כאשר יש לזה מחירים, כי המחיר והקושי שאני לא חושב שזה הסיבה המרכזית לעליה בכוחו, בהנחה שעליה כזאת קיימת), על-פני ההדחקה וההשלכות שלה.
אולי החיים הרבה יותר פשוטים אם מתבוננים בהם רק בשחור ולבן, זה מסייע במציאת פתרונות נכונים תמיד, אבל אני מעדיף אותם בצבע ורב-גוניים