בהמשך לפוסט שכתבתי על המשמעויות הפוליטיות, מעזיבת סער ואלקין את הליכוד. אחרי ששאלתי את נתניהו הוא אמר לי שהוא רצה בחירות במאי-יוני ולא במרץ. לאחר מכן שאלתי אותו מדוע העדיף את זה כך, ואז הוא אמר לי "נו, למה אתה חושב?". הבטחתי לו חיבור של 1000 מילים והרי הוא לפניכם. למוטרדים, אין כאן ביקורת פוליטית נגד נתניהו.
סיפורינו מתחיל בבדיקת קולונסקופיה שנחקרה ע"י כהנמן ורדלמאייר בשנת 1996. השניים בדקו מושג שהגדירו "תועלת נחווית". במחקר המודרני תועלת מיוחסת לתוצאה המושגת מקבלת החלטה כלשהי. תועלת חווייתית היא מידת ההנאה ו/או האושר שהסבה לנו פעילות מסויימת. במחקר הנ"ל בדקו השניים האם קיים פער בין החוויה הרגעית לבין החוויה שנזכרת, בין העכשווי לעתידי. מצורף גרף כאב שחוו שני מטופלים בבדיקה, אפשר לראות שלפציינט B היתה בדיקה קשה הרבה יותר. היא גם נמשכה זמן רב יותר, וגם היו בה יותר שיאי כאב. אבל מסתבר שפציינט B זכר בראיה לאחור את הבדיקה טוב יותר מפציינט A, או אם תירצו גרוע פחות.
ודאי תשאלו כיצד זה ייתכן? ובכן, הזכרון שלנו אינו "אובייקטיבי" כמו שאנחנו נוטים לחשוב. מסתבר שאנחנו שהסיום של חוויות משפיעה (מאוד) על האופן שבו אנחנו זוכרים אותן, וככל שחולף הזמן מצטרפים לזכרון גם "לכלוכים". לפני הלכלוכים, 3 לפני לפני הקולונסקופיה ערכו כהנמן, רדלמאייר שרייבר ופרדריקסון ניסוי אחר שנוגע לתועלת נחווית. המשתתפים הניחו את שתי הידיים שלהם במים בטמפרטורה של 14 מעלות (זה קר ממש) למשך 60 שניות, ואחר כך הם הוציאו יד אחת, בעוד שהיד השניה נשארה 30 שניות נוספות במים שחוממו בהדרגה ל-15 מעלות. כאשר נשאלו איזה מהחוויות הם מעדיפים לחוות שוב, 81% השיבו שהם מעדיפים את החוויה בת ה-90 שניות. הסיבה לכך, שהשיפור ב-30 השניות האחרונות נותן תחושה יחסית נוחה יותר, וכך מייד אחרי אנחנו מעדיפים את זאת שהסתיימה פחות סיוטית.
אהה, זה עוד לא הכל. במחקר נוסף של כהנמן, רדלמאייר וכץ משנת 2003, גם הוא על בדיקת קולונסקופיה, הם השוו בין נבדקים שעשו בדיקה רגילה, לבין קבוצה של נבדקים שלהם הושארה המחט במצב סטטי בסיום הבדיקה למשך 60 שניות, ללא צורך רפואי. קרי, במקום לסיים את הבדיקה מייד בסיום הפרוצדורה, האריכו להם את הסוף בדקה, אבל כאשר תחושת הכאב שנגרם להם מינימלית. התוצאה היא שבחוויה של הנבדקים, אלו שהמחט הושארה אצלם בצורה מיותרת דקה נוספת, יצאו עם תחושה טובה יותר לגבי הבדיקה. בקיצור, לא משנה מה תעוללו למישהו, אם תלטפו אותו בסוף הם יצא בתחושה טובה יחסית. יותר ברצינות, מבחינת אתיקה רפואית מה עדיף? להאריך את הבדיקה בצורה מיותרת, כדי שהפציינט יזכור את החוויה טוב יותר, או לקצר אותה ככל הניתן.
טוב, אתם בטח אומרים שזה רק בגלל שמדובר במחט בתחת, או בעצם אלקין בתחת. אז, גם בחור של האוזן זה אותו דבר. בניסוי אחר השמיעו למשתתפים צליל של 78 דציבלים למשך 10 שניות, וצליל אחר שנפתח באותו אופן אבל נמשך 8 שניות נוספות בעוצמה של 66 דציבלים. כאשר נשאלו איזה מהקולות יעדיפו לשמוע שוב, העדיפו מרביתם הגורפת את הצליל השני.
רגע לפני סיום, נזכיר חוקר בשם פול סלוביק שפיתח את הרעיון של יוריסטיקת הרגש. הרעיון הוא שאנחנו עושים בחירות והחלטות שמבוססות על הרגשות שלנו, מבלי שאנחנו מודעים לכך. כך אנחנו ננתח סוגיות מסויימות על בסיס קריטריונים שמבוססים על הרגש, ולא כאלה שמהווים בסיס טוב להשוואה. דוגמא קלאסית לזה ניתן לראות בכלכלה. לכל מדיניות ניתן למצוא פרמטרים חיוביים ושליליים, כל אחד מאיתנו ימצא את אלו שמתאימים לאג'נדה שלו. אפשר לראות את זה לגבי מערכת הבריאות בישראל, האם היא "יובשה או לא". הרפבוליקנים תקפו את אובמה פעמים רבות על הגירעון הגדול שיצר, כפי שניתן לראות בציוצי טראמפ. זה לא הפריע להם כאשר טראמפ יצר גירעון גדול עוד יותר.
יאללה, בוא נארוז את הכל ביחד. נתניהו רצה שהבחירות יהיו במאי-יוני כדי שיהיה משך זמן מספק לצאת מהקורונה אחרי מבצע החיסונים. לא חשוב כמה אנשים יהיו במצב נמוך היום, מצבם ילך וישתפר וככל שמשך הזמן שזה יקרה יהיה רב יותר הם ישכחו את הניהול של המשבר עצמו ויזכרו את מבצע החיסונים שבסופו. ביחד עם ההשפעה של הרגשות על האופן בו אנחנו זוכרים חוויות, נתניהו תכנן שיהיה לו די זמן לרכוב על ההתאוששות מהמשבר ושיפור ההרגשה שכולנו נחווה בסוף. לשם כך עדיף שהמצב יהיה יותר גרוע, כדי שהשיפור יהיה יותר גדול.
הבחירות במרץ יחייבו את נתניהו להאדיר את "תפקידו" במבצע החיסונים המבורך שבא עלינו לטובה. עד כאן חיבורינו לסוף שבוע זה. שבת שלום וכריסטמס שמח. יצא פחות מ-800 מילים.
Kahneman, D., Fredrickson, B.L., Schreiber, C.A. and Redelmeier, D.A., 1993. When more pain is preferred to less: Adding a better end. Psychological science, 4(6), pp.401-405.
Redelmeier, D.A., Katz, J. and Kahneman, D., 2003. Memories of colonoscopy: a randomized trial. Pain, 104(1-2), pp.187-194.
Kahneman, D., Kahneman, D. and Tversky, A., 2003. Experienced utility and objective happiness: A moment-based approach. The psychology of economic decisions, 1, pp.187-208.
Schreiber, C.A. and Kahneman, D., 2000. Determinants of the remembered utility of aversive sounds. Journal of Experimental Psychology: General, 129(1), p.27.
