מלחמת האזרחים בתימן -

הפוסט מבוסס על מחקר עדכני של RAND, מאמר ב-Foreign Affairs ומקורות נוספים שמצורפים בסוף. הניסיון להבין מעט יותר לעומק, בזכות דיון בפייסבוק.

בספטמבר 2014 הסתיים מסע של חצי שנה שבו החות'ים מהצפון השתלטו על מרבית תימן, כבשו את הבירה צנעה, כפו את התפטרות ראש הממשלה והסכם הפסקת אש שבו לנציגות הפוליטית שלהם יהיה כוח משמעותי יותר.
במרץ 2015 פתחו הסעודים והאמירתים במתקפה אווירית כנגד החות'ים בעיקר על מנת להשיב את המצב בתימן לקדמותו. המאמץ נכשל וחולל קטסטרופה. במלחמת האזרחים בתימן נהרגו עד עכשיו יותר מ- 250000 אנשים, מתוכם יותר מ-110000 בלחימה, 12000 אזרחים וכ-150000 ילדים כתוצאה ממשבר הומניטרי מהגדולים בהיסטוריה, שהמלחמה חוללה. כל המאמצים של האו"ם להביא להפסקת אש נכשלו עד עכשיו.
עד כמה שזה ייראה מוזר בתוך הקטסטרופה שמתחוללת בתימן, קיימת אליטה מקומית שנהנית מהמצב, וזאת אחת הסיבות למבוי הסתום.

תימן רוויה עימותים פנימיים מזה עשרות שנים. השלטון המרכזי במדינה מושחת, העוני וההזנחה גדולים. זה הוביל להתפשטות ההשפעה הכלכלית של החות'ים החל מאמצע העשור הקודם, והתרחבות האוטונומיה למחצה שהם כוננו בצפון תימן. עם פרוץ האביב הערבי היו בתימן הפגנות של אזרחים בערים הגדולות, לא של חות'ים כנגד הממשלה, שהובילו לתהליך דמוקרטי בנובמבר 2011 אחרי עשרה חודשי הפגנות, בחסות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ ה-GCC. במסגרת התהליך נשיא תימן, עלי עבדאללה סלאח התפטר, וכוננה ממשלת מעבר לשנתיים שתפקידה היה להכין את התשתית למעבר לדמוקרטיה. המהלך נכשל, בגלל מספר סיבות, ביניהן בגלל היעדר ייצוג פוליטי לדרום תימן, ולאזור ההשפעה החות'י שבתוכו יש גם סונים רבים.

הכשלון הוביל לחזרת המפגינים לרחובות, אפשר לחות'ים לתפוס את הבירה צנעה (ספט 14), והוביל לקריסת ממשלת המעבר כאשר הנשיא האדי ברח מצנעה לעדן ובהמשך לריאד, ארבעה חודשים אח"כ. החות'ים החלו להתקדם לעבר עדן בדרום תימן ובמרץ 15 כיתרו אותה, לקראת השלמת ההשתלטות שלהם על תימן כולה.

בשלב הזה נפתחה המתקפה האווירית של סעודיה והאמירויות, שתומכים כל אחד בכוח אחר אבל שניהם נגד הקואליציה בהובלת החות'ים, שכוללת גם סונים, ואליה הצטרף ב-2016 גם הנשיא סלאח (שנגדו לחמו החות'ים במשך עשור).
רגע לפני המתקפה הזאת הגיעו הסעודים והאמירתים לממשל אובמה להודיע להם שבכוונתם לצאת למבצע כדי למנוע השתלטות איראנית על תימן כולה. ממשל אובמה היסס, יש מי שהגדיר את זה "עוצר לך טרמפ רכב עם נהג שיכור, ואתה מחליט בכל זאת לעלות". לבסוף הוחלט לתת סיוע מודיעיני ולוגיסטי לסעודים. בין היתר כיוון שהאמריקאים ראו בהאדי בן ברית שסייע להם להילחם באל-קעידא בדרום תימן. סיבה נוספת להחלטה של ממשל אובמה היתה הרצון לשפר את מערכת היחסים עם הסעודים והאמירתים על רקע הסכם הגרעין, ואחרי מה שנתפס כעזיבה מהירה של התמיכה האמריקאית במובראק. לבסוף, ארה"ב קיוותה שזה יאפשר לה להיות במעמד בשיחות התיווך על הפסקת אש, וכינון הסכם "שלום" בתימן.

המתקפה הסעודית-אמירתית כוונה למנוע מזון וציוד באזור החות'י של תימן, והיא הגורם המרכזי למשבר ההומינטרי, ולהתפרצות מגיפות קשות. יותר מ-2 מיליון תימנים לקו בכולירע ו-4000 מתו מזה. עשרות אלפי ילדים מתו מתת תזונה.

לקראת סיום כהונתו התחיל ממשל אובמה לחזור בו מהתמיכה בסעודים, ולנסות לתווך להפסקת אש. זה היה מאוחר מדי ומעט מדי.

ממשל טראמפ ראה את המזרח התיכון אחרת. את המעורבות בשיחות התיווך הוא הוריד לדרגים נמוכים, ובמקביל פתח את ערוצי המודיעין לסעודים לטובת תקיפת מטרות חות'יות. ביוני 17 שחרר הממשל את הגבלת מכירת הנשק לסעודים שהטיל ממשל אובמה, כדי להגדיל את המכירות לסעודיה. כאשר הקונגרס הביע דאגה לנעשה בנשק אמריקאי, הודיע פומפיאו לקונגרס רשמית שהסעודים עושים מספיק כדי למנוע פגיעה באזרחים. זה היה בספטמבר 18, מספר שבועות אח"כ פגעו הסעודים באוטובוס ילדים והרגו 40.
אחרי רצח חשוקג'י נעשה ניסיון מחודש לתווך לטובת הפסקת אש במעורבותו של מאטיס, שר ההגנה, שהושגה בדצמבר 18. אבל חודש אחר כך התפטר מאטיס וגם המעורבות האמריקאית דעכה.
החל מאמצע 2019 נחלשה המתקפה האווירית של הקואליציה הסעודית-אמירתית, כאשר האמירתים הודיעו על פרישתם מהקואליציה.

מילה על התמיכה האיראנית בחות'י'ם – על מידת התמיכה של האיראנים בחות'ים יש מחלוקת וחוסר הסכמה. ברור למדי שהתרחבות ההשפעה החות'ית עד פרוץ מלחמת האזרחים היתה בתמיכה מועטה אם בכלל של האיראנים. מבחינת האיראנים המלחמה בתימן היתה הזדמנות גדולה, במחירים נמוכים יחסית. ככל שהמלחמה התארכה והתמשכה, התלות והקשרים של החות'ים עם האיראנים גדלו והעמיקו במידה ניכרת. כך שמעבר לכשלון הידוע מראש של ההתערבות הסעודית והאמירתית בתימן, במגרש האופרטיבי, בקומה האסטרטגית הם קירבו והעמיקו את ההשפעה והחשיבות של איראן בתימן.

למרות המשבר הנורא יש מרוויחים מהמצב בשני הצדדים. ההנהגה החות'ית מרוויחה מהמשאבים בשטח שבשליטתה. בדרום תימן, הסיוע האמירתי והסעודי לכוחות מקומיים מביא רווחים להנהגות הפלגים האלה. גם המשבר ההומניטרי מביא לרווחים לא מבוטלים. ההפצצות הסעודיות שהן הגורם העיקרי להיעדר מזון בחלקים הצפוניים-מערביים של תימן, הביאו לכך שהחות'ים הרוויחו 350 מיליון דולר לשנה של סיוע הומניטרי של האו"ם. כ-50% ממערכת הבריאות התימנית, והתפרצות המגיפות הובילה לסיוע רפואי של הקהילה הבינ"ל בסך של כ-750 מיליון דולר בשנת 2019, אותו ניצלו שני הצדדים לרווחים, כאשר השתלטו על חלק ניכר מהציוד והיתנו באישורים של המליציה המקומית, כל פעילות רפואית.

הדרום מפוצל מה שהביא לכמעט קריסה פנימית של הקואליציה הסעודית-אמירתית. זה נובע מסוגיות היסטוריות של היעדר משילות בדרום, וקיפוח שלו אחרי איחוד תימן, ופיצול הכוח בין השבטים השונים שהם חלק ממה שמוגדר דרום תימן. עיקר הסכסוכים בדרום הם על טריטוריה בין שבטים שונים, משאבי מים, חקלאות ומקצתם על משאבי טבע.
היסטורית אין בתימן מנגנון לישוב סכסוכים והצדדים לא סומכים על מערכת משפט מרכזית לפתרון בעיות. שייחים מקומיים מיישבים יותר סכסוכים מאשר גורמי ממשל רשמיים.

מלחמת האזרחים בתימן היא קטסטרופה איומה, ולא מאבק של טובים נגד רעים. אין כרגע רעיונות בהישג יד כיצד פותרים את המלחמה בתימן, אבל ממשל ביידן ינסה להיות מעורב בהשגת הפסקת אש. לא תהיה כזאת ללא החות'ים. למי שמתפלא על ביטול ההגדרה שלהם כארגון טרור, שנעשתה ע"י פומפיאו בשבוע האחרון לתפקיד, שיבדוק מי אחראי לחלק ניכר מהזוועה שמתרחשת בתימן.