רבים שואלים אותי האם רוסיה עומדת לפלוש לאוקראינה, ותשובתי החד משמעית היא: אולי. יותר ברצינות, אני חושב שהאוקראינים צריכים לדאוג, ויש לי גם הסבר. לפני כן, זאת הזדמנות מצויינת לדבר על שיטת הסלאמי.
שיטת הסלאמי היא שיטה ידועה למימוש מדיניות בצורה הדרגתית, "פרוסה אחרי פרוסה" עד שאוכלים את כל הנקניק, כדי להקטין את הסיכונים ממהלך "גדול" או כדי להכשיר את דעת הקהל בהדרגה ולצמצם את ההתנגדות הפוליטית. בשיטת הסלאמי כל צעד מציב עובדות חדשות בשטח, faits accomplis, כך שנוצרת מציאות חדשה שמחייבת מאמץ ומחיר על מנת להחזיר את המצב לקדמותו. בשאיפה המחיר הזה יהיה גבוה מגודל הצעד שקרה, ולכן משיקולי עלות-תועלת היריב יבליג. הפוסט הזה יעסוק באיום של רוסיה על אוקראינה, אבל שיטת הסלאמי עובדת גם על תהליכי קבלת החלטות מסוג אחר.
דוגמא בולטת בישראל להפעלת שיטת הסלאמי היתה בפלישה הישראלית ללבנון ב-1982. כדי להשיג את מטרות המלחמה – להרוס את הנוכחות הצבאית והפוליטית של אש"ף בלבנון; להוציא את הצבא הסורי מלבנון; לכונן משטר נוצרי מרכזי ויציב; הסכם שלום עם לבנון – היה צריך לכבוש את בירות ולהילחם עם הצבא הסורי בלבנון. לזה היתה התנגדות בציבור, אבל חשוב מכך בממשלה. בגין ושרון ידעו על ההתנגדות מרגע שהציגו את תכנית אורנים הגדולה בדצמבר 81 (מאז לא הוצגה שוב לממשלה). כדי לרכך את ההתנגדות בגין הביא במספר הזדמנויות הצעה לפעול בלבנון על מנת להביא לתגובה שתביא לפתיחת המלחמה אבל הממשלה הצביעה נגד שש פעמים, עד הפעם החשובה אחרי ההתנקשות בארגוב. אבל גם אז היתה התנגדות למהלך הגדול ולכן לממשלה הובא לאישור רק מהלך מוגבל, למרחק של 40 ק"מ שלא יתעמת עם הסורים ולא יגיע לבירות. אחר כך זה הוצג שאת הסורים יתקפו רק אם הם מפריעים לצה"ל או פותחים באש. בגזרה המערבית זה הוצג בכל פעם, שאם נעצור עכשיו נפסיד, מה ששם את השרים בעמדה בלתי אפשרית, מלבד לאשר את המשך ההתקדמות, כולל את ההפצצות המאסיביות על בירות.
המונח 'שיטת הסלאמי' ותיק למדי, וממה שאני חפרתי כבר בשנות ה-40 השתמש בו מטיאש ראקוסי הצ'כוסלובקי, כאשר תיאר את ההשתלטות של הקומוניסטים על צ'כוסלובקיה ביחס ליריבים הפוליטיים "cutting them off like slices of salami”. זה למרות שהקומוניסטים לא נהנו מתמיכה בקלפי 16% מול 56% למפלגה הדמוקרטית. בעזרת הרוסים הם דרשו בהדרגה ויתורים, בהתחלה שליטה על הפוליטיקה, אח"כ על הבנקים וכן הלאה.
תומאס שלינג, בסיפרו המפורסם חימוש והשפעה (1966), אימץ את המונח כאחד האמצעים לעקוף את המחויבות של יריב.
"אין ספק שטקטיקת "הסלאמי" היא אמצאתו של ילד; והאדם שפירש לראשונה את גרסת הבוגרים שלה כבר הבין את העקרון בעודו קטן. אמור לילד שלא ייכנס למים, והוא ישב על החוף ויטבול את רגליו היחפות; עדיין אין הוא "בתוך" המים. עבור על כך בשתיקה, והוא יקום על רגליו; גם עתה אין בתוך המים חלק גדול יותר של גופו. חשוב על כך והוא יתחיל לדשדש במים, אך לא ייכנס יותר עמוק; השתהה עוד רגע קט שתחליט אם המצב השתנה, והוא ייכנס מעט עמוק יותר ויטען, שמכיוון שהוא יוצא ונכנס הדברים מתקזזים מאליהם. עד מהרה אתה קורא לו, שלא ישהה מחוץ לטווח ראייתך ותוהה מה בעצם קרה לכל המשמעת שלנו"
לפני התיאוריה, מספר דוגמאות מוכרות נוספות לשימוש בשיטת הסלאמי: מפעל ההתנחלויות עשוי כל כולו בשיטת הסלאמי, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. כלפי חוץ בכל פעם מדובר בצעד קטן נוסף שלא בגללו האמריקאים או האירופים ישברו את הכלים (זה כמעט תמיד הצליח), כלפי פנים זה קבע עובדות שלהחזיר אותן לאחור היה צריך לשלם מחיר פוליטי כבד, שלשחקנים הפוליטיים לא היה כדאי לשלם; לפי מקורות זרים, וסיפרו של אבנר כהן "ישראל והפצצה" גם את מפעל הטקסטיל בדימונה בנינו בכל פעם בשיטת הסלאמי, עד אשר היה לעובדה מוגמרת; הסיפוח הזוחל של סין, ובניית האיים בים סין הדרומי, נעשית בשיטת הסלאמי. כך גם היתה ההשתלטות על הונג קונג; הפעולות של רוסיה באבחזיה ודרום אוסטיה, ולאחר מכן הסיפוח של קרים היו מהלכי סלאמי קלאסיים; המאבקים של הודו ופקיסטן בקשמיר הם נסיונות לעשות שימוש בשיטת הסלאמי; ההשתלטות האמריקאית על פלורידה (מהספרדים) ובהמשך על טקסס ועד החוץ המערבי נעשו בשיטת הסלאמי, במודעות מלאה.
ככלל, המחקר מצא שבסוגיות טריטוריאליות יש יתרון גדול לקביעת עובדות בשטח לעומת נסיונות כפיה של פשרות ולכן שיטת הסלאמי אפקטיבית כאשר למישהו יש כוונה להשתלט על שטחים ממישהו אחר.
כעת לתיאוריה, מהי שיטת הסלאמי? מהלכים לשינוי הסטטוס קוו, בזירה תחרותית ויריבות ממושכת, מבלי לספוג תגמול רחב. עושים זאת ע"י מהלכים חזרתיים שמציבים "עובדה מוגמרת" (faits accomplis) חדשה בכל פעם. כל פרוסה של הסלאמי (עובדה מוגמרת) צריכה להיות ניתנת להכלה ע"י היריב, או לכל הפחות למנוע ממנו תגובה אוטומית, באופן שיחייב אותו לקיים הערכת מצב האם כדאי לו להגיב על מנת להחזיר את המצב לקדמותו, כדי שניתן יהיה להעריך מה תהיה התגובה. לבסוף, כדי לעשות שימוש בשיטת הסלאמי נדרש להעריך שתהיה אפשרות לחזרתיות של המהלכים בעתיד (אחרת אוכלים רק חלק מהנקניק).
מתי עשוי להיות שימוש ב"שיטת הסלאמי"?
- כאשר המחיר של התגובה עבור היריב גבוה. למשל, כאשר ארה"ב סיפחה את פלורידה בשיטת הסלאמי, ספרד היתה במלחמת אזרחים בין תומכי המלך פרדיננד ה-7 לתומכי ג'וזף בונאפרטה ולא ערוכה למלחמה רחוקה. במקביל, גם במקומות אחרים היו מרידות שהביאו את האימפריה לסף קריסה (נצואלה, צ'ילה, בואינוס איירס, גרנדה ועוד).
- כאשר הסיכוי להחזיר את המצב לקדמותו קטן. זה ידוע שנדרש מאמץ גדול בהרבה להחזיר מצב לקדמותו מאשר למנוע אותו מלקרות. קל יותר לנסות למנוע מסין לכבוש את טאיוואן, מאשר המאמץ שיהיה דרוש להחזיר את העצמאות של האי במידה וסין כבר תכבוש אותו (אני לא סבור שסין עומדת לעשות זאת). המאמץ שדרוש להחזיר את השליטה בקרים לאוקראינה עצום לעומת הנסיון למנוע את השתלטות רוסיה על חצי האי.
- המחיר של הצבת העובדה המוגמרת קטן (או נסבל). כשרוסיה פלשה לגיאורגיה ב-2008 היא ידעה שהאיום עליה קטן מאוד, ולכל היותר יוטלו עליה סנקציות לא משמעותיות. רוברט גייטס שר ההגנה של בוש אמר “The United States spent 45 years working very hard to avoid a military confrontation with Russia. I see no reason to change that approach today.” זה היה המצב גם כאשר השתלטה על קרים. לכן פוטין העריך שהוא יכול לעמוד במחירים של הפלישות, מבלי ליטול סיכון גבוה . אובמה אמר על זה “We don’t need a war.”
- היריב לא חושש בצורה קיצונית מפני צעדי המשך (למרות שלא ניתן להבטיח שלא יהיו כאלה) – ב-2008 וב-2014 פוטין ריכך את החששות מפני צעדי המשך, ע"י האשמת גורם שלישי בהתחלת מעשי האיבה, ובכך שהמהלך הרוסי נועד להגן על כוחות או אזרחים רוסיים.
- הציפיות העצמיות לרווחים עתידיים גבוהות – כאשר סדאם חוסיין פלש לכוויית הוא ציפה לרווח עתידי מהנפט הכווייתי וחשב שארה"ב תעריך שהחזרת המצב לקדמותו תהיה גבוהה.
עכשיו למתח הנוכחי מול אוקראינה. נראה לי שהתנאים לשימוש בשיטת הסלאמי עבור פוטין מתקיימים, מה שמעלה את הסבירות לכך שהוא ינסה לממש מהלך כלשהו מול אוקראינה. סביר יותר שזה יהיה מהלך מוגבל ולא כיבוש מלא. מלחמה רחבת היקף בחורף היא לאת תענוג גדול במיוחד, ולכן זה צריך להיות מחטף מהיר. תגובה צבאית נגד רוסיה לא נראית סבירה, ואם המהלך יהיה מוגבל בלבד היכולת של האוקראינים לגבות מחיר מהצבא הרוסי תהיה משהו שפוטין יכול לעמוד בו. לא סביר שנראה מהלך צבאי של ארה"ב ומדינות אירופה. יהיה קשה מאוד להחזיר את המצב לקדמותו.
איני יודע האם פוטין באמת יחליט לתקוף ומה השיקולים שלו בעניין, גם העובדה שהמצב הפוליטי שלו בבית פחות טוב, מעלה את הסבירות שינקוט פעולה (כך היה ב-2008 ו-2014), אבל לפחות היתה לי הזדמנות לדבר על שיטת הסלאמי.
מקורות:
Altman, D., 2017. By fait accompli, not coercion: how states wrest territory from their adversaries. International Studies Quarterly, 61(4), pp.881-891.
Powell, R., 1996. Uncertainty, shifting power, and appeasement. American Political Science Review, 90(4), pp.749-764.
תומאס שלינג, חימוש והשפעה, 1966. הוצאת מערכות ב-1972
https://tnsr.org/2021/11/salami-tactics-faits-accomplis-and-international-expansion-in-the-shadow-of-major-war/#_ftn9
http://nationalinterest.org/feature/the-growing-danger-military-conflict-russia-18013
https://www.foreignaffairs.com/articles/ukraine/2021-11-22/russia-wont-let-ukraine-go-without-fight
הצפרדע שמתבשלת במים המתחממים בהדרגה אינה קופצת מהמים אלא מתבשלת לאט למוות
זאת אינה הכוונה בחוק היד העומדת, כיוון שאין כאן צפרדע. האוקראינים מבינים את מצבם היטב