לפי הדיווחים, ביום שני נפתחה מתקפה רוסית במזרח ובדרום אוקראינה. במזרח הקרבות העיקריים הם בחראקיב/איזיום (שם שני הצדדים תגברו כוחות ולאוקראינים יש הישגים קטנים ביממות האחרונות), ובדונצק שבה אין הישגים בינתים אבל היא יכולה לסמן את המתקפה הרוסית לכיבוש האזור. בדרום הקרבות העיקריים הם במריופול, שסביר שיושלם הכיבוש שלה השבוע. סביב חרסון שהיא בחלק הדרום מערבי של המלחמה לא היו קרבות משמעותיים בימים האחרונים. תמונת מצב מפורטת יותר ניתן למצוא בקישור המצורף, איני מוצא לנכון לתרגם עבודות של אחרים.
המשמעות בראייתי, שבמצב הנוכחי שני הצדדים לא מסוגלים להכריע את המלחמה בשבועות הקרובים, אפילו בחודשים הקרובים ואולי בכלל. יתר החלופות הן: קריסת הצבא הרוסי, הפיכה נגד פוטין, שהסיכוי לאלה נמוך מאוד, וקריסת הצבא האוקראיני שהסיכוי לזה נמוך עוד יותר. המלחמה נכנסת למבוי סתום מדמם. בזהירות הראויה להערכות מסוג זה, נכון לעכשיו ירד לדעתי הסיכון לשימוש רוסי בנשק גרעיני, לא רק בגלל שלברוב אמר את זה אתמול, אלא כיוון שלא נעשה בו שימוש לפני ההחלטה לסגת מקייב. איני סבור שזה שיקול ריאלי לקחת סיכון גדול כל כך בעבור כיבוש עיר קטנה בדרום/מזרח אוקראינה. באותה זהירות ראוי להעריך שאין "שלום" שצפוי בסיום המלחמה, כיוון שאני חושב שעכשיו ברור שהמלחמה היא על זכותה/אי זכותה של אוקראינה להתקיים כמדינה עצמאית.
מכאן, שהסנקציות על רוסיה צפויות להישאר ואני מניח שככל שיחלוף הזמן יהיה ניסיון להחמיר אותן, כולל על יצוא האנרגיה ממנה. הנזק לכלכלה הרוסית הוא אדיר – לפחות 10%התכווצות בתוצר, מעל 20% אינפלציה, וצניחה בצריכה של יותר מ-35%, שקולים למשבר שחוותה רוסיה בשנות ה-90. זה לא יביא לקריסה כלכלית, למרות שייתכן שרוסיה תהיה חדלת פירעון כיוון שבחודש הבא לא תוכל לשלם בדולרים על הלוואות שלקחה. כל עוד ההכנסות מאנרגיה של רוסיה תימשכנה, והיא תזכה לדולר במזומן, אין חשש מקריסה. אבל בטווח הבינוני והרחוק רוסיה תיחלש במידה ניכרת והאיום שהיא תוכל להקרין על המדינות סביבה יקטן במידה ניכרת, למעט העובדה שהיא תישאר מעצמה גרעינית. רוסיה לא היתה מעצמת על לפני הפלישה, כיוון שהיתה חסרה מימדי עוצמה רבים, ביניהם עוצמה טכנולוגית, ובתוך זה רכיבים קריטיים לבניין כוח צבאי. היכולת של רוסיה לשקם את הצבא שלה מהאבידות הרבות – לפחות 500 טנקים, וכ-1800 כלים משוריינים – תהיה מוגבלת וארוכת שנים, וארה"ב תוודא שזה יהיה המצב. אני לא יודע מתי המלחמה תיגמר ואיך בדיוק זה יקרה, אבל בסופה רוסיה תישאר מעצמה גרעינית, ואפילו לא מעצמה מדרג שני. רוסים מוכשרים יעזבו את רוסיה והכנסות המדינה מנפט ירדו בטווח הארוך, מה שכרגע עדיין לא מורגש, כך שרוסיה תתקשה לפתח כלכלה מודרנית.
המעבר לשלב החדש של המלחמה יחייב את ארה"ב ובעלות הברית שלה לבחון מחדש כיצד הן תומכות את אוקראינה במלחמתה. בשלב הראשון המטרה היתה קרב בלימה, למנוע מהרוסים לכתר את קייב ולכבוש את אוקראינה, מה שאפשר בעיקר משלוחי נשק הגנתי כמו נ"ט ונ"מ אישיים. בשלב הזה, האוקראינים הפתיעו את כולם ביכולת העמידה, המוטיבציה וניהול הקרב. אבל בשלב הנוכחי, אוקראינה תזדקק גם לציוד התקפי, כמו טנקים, מטוסים ומסוקים. התהליך כבר החל, למרות הזהירות שיש עדיין. לי נראה שממשל ביידן מחוייב להצלחה אוקראינית, ולכן בסופו של דבר תהליך החימוש של אוקראינה יואץ. על הטעות האסטרטגית של ישראל בעניין קצת נמאס לי לכתוב.
גם אם רוסיה "תנצח" ואני בספק רב אם זה זה יקרה, נחזה בדעיכה הרוסית. זה לא יהיה מהיר מספיק, ולכן סביר מאוד שפינלנד ושבדיה יצטרפו לנאטו. המהלכים כבר מתקדמים, דעת הקהל בציבור תומכת ונראה שזאת המגמה. עד עכשיו ראינו שהתגובה הרוסית למהלך הזה היא איומים בהצבת נשק גרעיני וטילים היפרסוניים, מה שאמור לחולל בדיוק את ההיפך הרצוי מבחינתה, וזה לדחוף את השתיים לעשות את המהלך הסופי ולהצטרף. כאשר מה שנותר זה לאיים במתקפה גרעינית, סימן שהמצב האסטרטגי שלך גרוע, ואתה חלש. הצטרפות השתיים לנאט"ו תכפיל את הגבול של רוסיה עם הברית לקרוב ל-2500 ק"מ. מבחינה גיאו אסטרטגית זאת תוצאה שלילית עבור רוסיה. נכון, שרוסיה יכולה לנסות לאיים או לתקוף את המדינות הבלטיות, אבל כדאי לשים לב שבניית הכוח לפלישה באוקראינה ארכה חודשים רבים, לפני שזורקים סיסמאות כאלה לאוויר, רוסיה לא יכולה לעשות את זה תוך שבוע, הכוח שיש לה בקלינינגרד לא מספיק, ומנגד בתגובה אפשר להטיל מצור על ה"מובלעת".
המלחמה פוגעת בכלכלה העולמית, והבנק העולמי עדכן למטה את הציפיות שלו לצמיחה העולמית לשנים 2022 ו-2023 ובהחלט אפשרי שזה לא ה'שנמוך' האחרון. ביחד עם האינפלציה העולמית, יהיה חוסר שקט גם בדמוקרטיות המערביות. יש לא מעט הערכות שהצמיחה בסין נמוכה ממה שהיא מכריזה, מצורף קישור למאמר ב-Foreign Affairs שמסביר את זה טוב. ככלל, סין צריכה את המערב לטובת הצמיחה הכלכלית שלה, הכלכלה הרוסית לא מתאימה.
המלחמה מוכיחה שוב, שתלות כלכלית לא מונעת משברים ויש בה סיכונים שבאים בצמוד לתועלת המתקבלת מצמיחה כלכלית. כאשר משבר פורץ, בין אם זה וירוס קטלני או מלחמה עסיסית, התלות הכלכלית תביא לכאב כאשר יהיה צריך לנתק את הקשר. זה מה שאירופה לומדת בנוגע לאנרגיה הרוסית. כדאי לזכור שהכל בחיים זה ניהול חלופות עם יתרונות וסיכונים, אין חלופה נטולת סיכון. במבט קדימה, אני מעריך שיותר ויותר מדינות הולכות להקריב מידה מסוימת של יעילות כלכלית למען יתירות וחוסן. זה יפחית עוד את הצמיחה הכלכלית, אבל יקטין זעזועים עתידיים ואת הפגיעות ללחץ כלכלי. כל עוד תמונות המלחמה ברקע, תינתן עדיפות לבטחון על פני רווחה כלכלית.
נראה לי שהמלחמה מחזקת את הסבירות לחזרתו של עולם דו קוטבי על פני רב קוטבי. גם אם המערב פחות מגובש ממה שזה נראה, הוא מגלה שאין תחליף לעוצמה האמריקאית בקרוב. בצד השני, סין מנתחת את לקחי המלחמה ותיערך בהתאם, כאשר בקוטב שלה נמצא את רוסיה כשותפה זוטרה. המלחמה באוקראינה לא טובה לסין, היא לא רוצה להיות מזוהה עם ההרס של אוקראינה, ובכלל הנרטיב הסיני הוא של כיבוד הריבונות של מדינות (לא ארחיב על זה כאן). התחרות בין ארה"ב לסין תתחדד, העולם הדיגיטלי יהיה אחד ממוקדי התחרות: הגדרה של תקנים טכניים, קיר ברזל מאחורי חומות אש, אמצעי הגנה, תקני פרטיות ועוד. אני מעריך שהן צפויות לדרוש מהשותפות שלהן נאמנות גדולה יותר, לאור התחרות הזאת (ישראל תתכונני). אנחנו צועדים לעולם של יותר ריאליזם, שבו כוחות גדולים מתחרים על כוח והשפעה ואחרים מסתגלים כמיטב יכולתם. זאת לא מחשבה אופטימית מדי, ריאליזם אינו כזה.
נכתב ב 2009. תקף גם היום ומחר https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000438422
קמיל גלב כתב בהרחבה על התלות המתמדת של הרוסים בטכנולוגיה מערבית ועל הבחירה הקבועה של האליטות הרוסיות בכלכלה מוטית ייצוא של חומרי גלם בסיסיים על פני בניית כלכלה תעשייתית מודרנית. החזרה של הרוסים לכלכלה הזו אחרי קריסת ברית המועצות מגלה את הדפוס הזה בצורה בולט מאד. התיעוש של ברית המועצות נדמה יותר כמבוסס על הביזה של גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה מאשר על בסיס תעשייתי עצמי. לרוסים הייתה הזדמנות אחת לשנות את הדפוס ב1860 אך גם אותה הם פספסו. כפי שכותב אורי כץ דפוסים מוסדיים תרבותיים מעצבים בסופו של דבר את הכלכלות באופן קבוע הרבה יותר מתנאים חיצוניים.
ההזדמנות של הרוסים הייתה ב1990, אולי אם מדיניות כלכלית נבונה יותר שלא הייתה מביאה לעליית האוליגרכים ולמשבר כה חמור רוסיה הייתה עולה על דרך אחרת, לא חושב שהיא הייתה הופכת לפינלנד אבל היא הייתה יכולה להיות דמוקרטיה פגומה, כמו נגיד צפון מקדוניה או דרום אפריקה, מדינות דמוקרטיות גם אם לא הכי ליברליות. בנוגע לתיעוש של רוסיה הוא התחיל לפני המלחמה הוא לא התבסס על ביזת גרמניה,הוא התבסס על מכירה של תוצרת חקלאית היו גם פעמים שמכרו נכסי תרבות כמו ביצי פרב'זה בשביל להשיג כסף זר שמימן רכישה של צייד תעשייתי, הסיבה שבתקופת סטלין הייתה צמיחה על כל גבוה זה כי רוסיה הייתה מדינה חלקאית לפני ועל ידי התיעוש עצמי השגת צמיחה, כמו שנגיד מדינית עולם שלישי יכוםוך להשיג צמיחה של אחוזים מטורפים נטו כי נקודת היחוס מאוד נמוכה בניגוד לאמריקה.
אולי רוסיה תהיה כמו עיראק של סדאם אחרי 9,כשהסנקציות פגעו בשיקום הצבא, יכול להיות שבטווח של כמה שנים הרוסים ישקמו את הצבא על בסיס טכנולוגיות סיניות ויהיו יותר חסינים ללחץ מערבי גם אם יותר חלשים (כי לא יהיו למערב מנופים נוספים ). בכל מקרה לא יודע אם אירופה תמשיך בדרך הזאת, יכול להיות שאחרי הלם ראשוני הם ימשיכו במדיניות הפייסנית יחסית שלהם ביחס לסין העממית שגם הרבה יותר רחקוה מהם,אולי יפן קוריאה טיוואן אוסטרליה בריטניה יתכנסו יותר למעגל האמריקאי יכול להיות שגם הודו