יחסי ישראל רוסיה בסוגיה הסורית – מסרים לציבור והמציאות בשטח

בשלוש השנים החולפות נפגשו ראש ממשלת ישראל ונשיא רוסיה מספר רב של פעמים. במהלכן המסר העיקרי לציבור הישראלי היה שיתוף הפעולה מצויין, ישראל מנהלת את המו"מ במעמד שווה לרוסים, ודרישותיה מקבלות מענה. לאורך כל השנים הללו למעט מסרים אחידים של מקורבי ראש הממשלה לציבור הישראלי, לא היה דיון ציבורי משמעותי ולא ניתנו הסברים למתרחש בסוריה. זאת למרות, שבשטח המציאות המשיכה להתהוות נגד האינטרס הישראלי.

הנסיעה הראשונה של נתניהו למוסקבה, אחרי נחיתתם של הרוסים בחמימים להתערבות במלחמת האזרחים הסורית, היתה ב-21.9.2015 – המטרה שלה תיאום בטחוני עם הרוסים, על מנת לאפשר לישראל המשך חופש פעולה נגד העברות נשק לחזבאללה. התוצאה הקמת מנגנון תיאום וגם הרוסים מעבירים מסר שבכוונתם לשתף פעולה עם ישראל ושהאינטרס שלהם הוא ייצוב סוריה בלבד.

ב-30.11.2015 הפגישה נערכת בשולי ועידת האקלים בפאריס, מספר ימים אחרי חדירה "מקרית" של מטוס רוסי לישראל, ו-6 ימים אחרי הפלה מטוס רוסי ע"י הטורקים. לציבור הישראלי ניתן דגש עד כמה התיאום הבטחוני עם הרוסים מוצלח, ורמיזות על כך שישראל בצד של הברית עם הרוסים לצד יוון, מצרים וסוריה (!), וכנגד טורקיה ואיראן.

ב-21.4.2016 התקיימה פגישה נוספת, ללא דברים מיוחדים.

ב-7.6.2016 נתניהו נסע למוסקבה לרגל 25 שנים לחידוש היחסים הדיפלומטיים. בארוע בו הרוסים החזירו לישראל טנק מקרב סולטאן יעקב. הטנק הוצג ע"י נתניהו כטנק של נעדרי הקרב (באומל, פלדמן וכץ), אבל התברר היה זה טנק שננטש בקרב, ולא קשור לנעדרים. בתקשורת דווח על החמימות הרבה שהופגנה ועל הברית המתהדקת בין ישראל לרוסיה. למעשה במידה רבה, זאת תקופה של מחלוקת קשה עם הממשל האמריקאי, חלק מהמסרים לציבור הישראלי, נוגע לשיתוף הפעולה בין ישראל לרוסיה בדגש על העצמאות הישראלית מארה"ב.

בתוך כשנה נתניהו ופוטין משלימים 4 פגישות כאשר המסר העיקרי המשותף הוא שקיימת מערכת היחסים הטובה בין ישראל לרוסיה, תוך הפגנת עצמאות ישראלית מממשל אובמה. הרוסים משתפים פעולה עם החמימות המופגנת בין הצדדים, למרות מעט טורי דיעה ברוסית שסותרים את התחושה החיובית.

החל מ-2017 ניתן להבחין בהבדלים משמעותיים בין הדיווחים בעברית לדיווחים ברוסיה:

בפגישה ב-9.3.2017 (אחרי בחירת טראמפ) יש שינוי מהותי במסר הישראלי, וגם שינוי בזה הרוסי. נתניהו מדבר בעיקר על איראן, ולא על התעצמות והעברות נשק, ולעומת זאת הרוסים מתחילים לדבר על כך שהם "הבוס" במזרח התיכון ושסוריה ואיראן הן בעלות הברית שלהם.
https://www.rt.com/op-ed/380426-russia-middle-east-key-player/

הפגישה ב-23.8.17 ממשיכה את המגמה, והפעם ישראל מדברת מפורשות על הנוכחות האיראנית בסוריה. מטרת הנסיעה לשכנע את פוטין להוציא את איראן מהסכם הפסקת האש שהרוסים סיכמו עם האמריקאים. הנה ההודעה בסיום הפגישה (הודעה רשמית של משרד החוץ):

"שוחחתי היום כאן בסוצ'י, על שפת הים השחור, במשך כשלוש שעות עם הנשיא ולדימיר פוטין. רוב השיחה דנה בניסיון של איראן להתבסס בסוריה במקומות שדאע"ש מובס ויוצא מהם. הניצחון על דאע"ש זה דבר מבורך, הכניסה של איראן זה דבר לא מבורך, שמסכן אותנו ולדעתי מסכן את האזור ואת העולם.

אני הבעתי בפני הנשיא פוטין דברים מאוד ברורים לגבי עמדותינו בעניין הזה והעובדה שזה לא קביל עלינו. אני יכול לומר לגבי הפגישות בעבר עם הנשיא פוטין שכל שיחה כזאת שירתה את ביטחון ישראל ואת האינטרסים הישראלים, אני מאמין שגם את האינטרסים של רוסיה. על סמך השיחה הזאת היום אני חושב שאני יכול לומר את אותם דברים גם עליה".

הכותרות הרשמיות בישראל מהפגישה, השר אלקין (המתורגמן הקבוע בפגישות) מבטיח לנו כמובן שלפגישה יהיו תוצאות בשטח.

לעומת זאת, הפרסומים ברוסיה נראים קצת אחרת, לצד ההודעה הישראלית הדוברים הרוסים מסבירים שרוסיה יכולה להיות מתווכת להסרת המתיחות במו"מ בין ישראל ואיראן. תקציר עיתונות ב-TASS. והנה תגובת שגריר רוסיה לאו"ם:

"אנחנו מכירים את עמדת ישראל כלפי איראן, אבל אנחנו חושבים שאיראן משחקת בסוריה תפקיד מאוד בונה".

לאחר הפגישה, ישראל תוקפת לראשונה מטרות איראניות בסוריה בספטמבר.

2018 משקפת תקופה חדשה בשיחות – ישראל עוברת לדבר על נשק איראני בסוריה, והרוסים מדגישים את הצורך בסיום מלחמת האזרחים. הנה הפגישה הראשונה ב-29.1.2018, שלגביה שני הצדדים התייחסו במשורה. ישראל ממשיכה לשדר שהיחסים עם פוטין מצויינים ושיתוף הפעולה מתהדק:

ב-9.5.2018 נתניהו הוזמן לטקסים לציון 73 שנים לנצחון על הנאצים. נתניהו היה אורח הכבוד, והתקווה נוגנה בכיכר האדומה:במקביל, בישראל ניתן דגש על הכבוד הרב שהוענק לנתניהו בארוע, ועל כך שרוסיה לא צפויה להפריע לישראל בהמשך מדיניות התקיפות.

לעומת זאת ברוסיה, מדברים כבר על העברות 300-S לסוריה, אם כי מוכנים לדחות זאת בשלב הזה.

נתניהו נפגש פעם נוספת עם פוטין בחצי גמר המונדיאל, בשונה מההודעה לציבור הישראלי לפיה הוא נוסע לפגוש את פוטין, הדגיש האחרון שנתניהו הגיע למטרות פרטיות. צריך הרבה נאיביות כדי לחשוב שפוטין טרח לפרסם את פרוטוקול השיחה בנושא הזה.

במקביל בתקופה הזאת הרוסים מצהירים במפורש שאין בכוונתם וביכולתם להוציא את האיראנים מסוריה.

בשורה התחתונה על פני שלוש שנים אפשר לראות 3 נקודות מפתח ביחסי רוסיה ישראל. בשנה וחצי הראשונה הרוסים מגיעים למרחב, הם מביעים פתיחות לתיאום עם ישראל, ומנסים לבנות מערכת יחסים חמימה. זה משרת את הצורך שלהם להתבסס בבטחה במקביל להפיכת התמונה במלחמת האזרחים עצמה, כיוון שהם הגיעו להציל את משטר אסאד. ישראל עסקה בתקיפת העברות הנשק לחזבאללה, והתיאום עם הרוסים היה לאפשר המשך תקיפות אלו.

לאחר מכן, במקביל לכניסת טראמפ לבית הלבן, כאשר היה ברור שתמונת המצב במלחמה התהפכה הרוסים הפסיקו להצהיר על חשיבות הקשר עם ישראל, והחלו לדבר ברקע על הברית החשובה שלהם עם טורקיה (אחרי פתרון המשבר של הפלת המטוס הרוסי) ואיראן. ישראל במקביל, התחילה לדבר לראשונה על ההתבססות האיראנית בסוריה, גם בגלל הנכונות להכיר שכך מתפתחים הדברים בסוריה, וגם בגלל שבחירת טראמפ החזירה את העיסוק הפומבי של נתניהו בהסכם הגרעין עם איראן.

בשנה החולפת, נכנסנו לשלב השלישי, ישראל מדברת ישירות על כוח צבאי איראני בסוריה, והתחילה לתקוף ישירות איראנים בסוריה (נפילת הסופה בפברואר היתה במהלך תקיפה של מל"ט איראני) ואילו הרוסים מדברים מפורשות על שאין להם כוונה להוציא את איראן מסוריה.

ניתן להבין שהרוסים ניהלו מדיניות בשיטת הסלאמי, פרוסה פרוסה, תוך התקדמות איטית להשגת היעדים הרוסיים בסוריה, ואילו ישראל עסקה פעם אחר פעם בקרב שכבר נגמר.