ראיון מרתק של ג'פרי גולדברג עם קיסינג'ר:
– טראמפ צריך להציג עצמו לעולם כמי שבקיא באתגרים, והוא מחויב להציג כיוון, מה רוצים להשיג וממה רוצים להימנע. העולם יבחן אותו מהר מאוד כדי ללמוד את התנהגותו. איראן, תעריך שהסכם הגרעין שביר יותר, ולכן תפגין נחישות רבה יותר גם תחת לחץ.
– דוקטרינת אובמה (כפי שהוצגה במאמר של גולדברג) התאפיינה בכך שארה"ב פעלה נגד ערכיה הבסיסיים במספר מקומות בעולם, היא אמנם נסוגה מאזורים בהם העריכה שנוכחותה רק יכולה להרע את המצב, אבל צריך לוודא שזה לא יהפוך את מדיניות החוץ של ארה"ב לפאסיבית. (זה כמובן משקף את תפיסת העולם של קיסינג'ר שארה"ב חייבת להיות אקטיבית במדיניות החוץ שלה, כפי שבא לידי ביטוי מאז מלחמת העולם השניה)
– בוחן את האינטרס החיוני האמריקאי לאור שאלה אסטרטגית יסודית: מה אמריקה לא מוכנה להרשות, לא חשוב איך זה קרה או האם זה לגיטימי, לדוגמא פלישה רוסית ללטביה ב-2017.
שאלה שניה, מה רוצים להשיג: בראית קיסינג'ר למנוע היווצרות של הגמון אזורי באירופה, אסיה והמזרח התיכון
– לגבי סוריה – הצבת הקו האדום היתה טעות, אבל ללא בטחון בהשגת היעדים של ארה"ב, הפעלת כוח היא מהלך שגוי.
הניסיון להביא לקואליציה ממשלתית בין קבוצות שהיו מעורבות בטבח אחת של השניה צריך לענות על הסוגיה מי יפתור קונפליקטים כשאלו יצוצו, אלא אם מוצאים שחקן מרכזי שהוא הפוסק היחיד. הפעלת כוח הכרחית, כדי לקדם הסכם כלשהו, כיוון שדיפלומטיה בלבד תגיע למבוי סתום.
– יחסי ארה"ב-סין יהיו הגורם המרכזי שיעצב את העולם בעתיד הרחוק, ולכן זוהי הסוגיה המרכזית העומדת בפני הממשל, לעומת הטרור האיסלאמי שהינו בעל השפעה בטווח הקצר. מנתח את המאבק בתוך סין בין שתי גישות, האחת נוקשה שרואה את סין בעליה למול ירידה של ארה"ב ובטוחה שלאורך זמן סין צפויה לגבור. השניה, משתפת פעולה שרואה בעימות עם ארה"ב, חסם לצמיחה כלכלית שהיא אינטרס חיוני לסין ומעריך שהנשיא XI בוחר בגישה זו.
