ציוצים, דיבורים, מעשים והמציאות – "הכל דיבורים"

3 חודשים אחר כך הסכימה ארה״ב להפסקת אש בדרום סוריה, שהיה ברור שמטרתו אחת לאפשר ריכוז מאמץ במלחמת האזרחים בצפון סוריה, כדי להפר אותו בעתיד.

ב-13 באפריל השנה טראמפ תקף בסוריה שנית, הפעם בתיאום עם צרפת ובריטניה. גם תקיפה זאת הגיעה בתגובה להפעלת נשק כימי. גם במקרה הזה התקיפה לא נבעה מתוך מדיניות ברורה.

במאי, לאחר הפרישה מהסכם הגרעין פרסם פומפיאו את מסמך 12 הנקודות ובתוכו דרישה מוחלטת של כוחות איראנים מסוריה.
בסוף מאי הסכימו ישראל וארה״ב שהן מתנגדות לכל שינוי בהסכם הפסקת האש עד שתתקבלנה דרישות ישראל בנוגע לעזיבת כוחות איראניים את סוריה.

בספטמבר הצהיר בולטון שארהב נשארת בסוריה עד שכל הכוחות האיראניים יעזבו את סוריה.

יש עוד הרבה, אלו סתם דוגמאות. השורה התחתונה היא ״הכל דיבורים״. אין ארוחות חינם ביחסים הבינ״ל, דיבורים מתגלים ריקים מתוכן ללא מעשים, כעבור זמן קצר.
טראמפ כמו אובמה חושב שארה״ב לא צריכה לשלם מחיר מלחמה במזרח התיכון. בראית האינטרס האמריקאי יש בזה הרבה הגיון, זה למרות שכל אחד מהם סבור זאת מסיבה שונה (אובמה החליט להתמקד במזרח סין ועשה זאת מתוך סדר עדיפויות, טראמפ רואה בזה חסר תועלת). את אובמה ציירו בישראל אנטישמי ורופס בגלל ההגיון הזה, אני מניח שלא צפוי נאום של נתניהו בקונגרס הפעם.

הרבה יותר חשוב זה לנתח את המשמעות של הדברים:
– ישראל השקיעה את כל ההון הדיפולומטי שלה ביציאת טראמפ מהסכם הגרעין, והותירה בצד את יתר הסוגיות. זה הועיל מאוד לנתניהו בציבור בישראל, אבל משקף את קוצר הראות והעדר האסטרטגיה בגזרה הסורית.
– טראמפ לא מצליח לעשות אף מהלך קוהרנטי בזירה הבינ"ל למעט גחמות. העדויות של המתפטרים מתוך הבית הלבן תומכות שכך הדבר. גם הפעם המהלך מנוגד לדעת גופי המקצוע שסביבו, ואלו הם בולטון פומפיאו, מאטיס ועוד שורה של אנשי צבא שהתבטאו בנושא בחודשים האחרונים.
להרוס זה קל, אפשר לעזוב את ההסכם, לברבר על פרוק צפ"ק מהנשק, לצאת מהסכם פאריס, לצעוק על נאטו. לבנות הרבה יותר קשה.
– השאלה היא, מה המחיר שטראמפ מוכן לשלם כדי להשיג הסכם טוב יותר מול איראן. לי נראה שזה מחיר קטן מאוד, הוא לא היה מוכן לתיאום מול בעלות הברית, וגם לא להותרת כוח במזרח התיכון. כך שהנסיגה הזאת, ביחד עם השיחות התקועות לחלוטין מול צפון קוריאה, מעידה על כך שאין אסטרטגיה שעומדת מאחורי היציאה מההסכם. ישראל חייבת להגדיל את שיתוף הפעולה עם אירופה ולגייס אותם, החיבוקים עם טראמפ עושים אולי נעים, אבל הם לא מועילים.
– בזירה הסורית החלומות על עזיבת האיראנים נראים רחוקים יותר מתמיד (הם תמיד היו חלומות). כדאי בדחיפות לגבש יעדים חדשים, למשל כיצד מונעים מהרוסים להשתלט על היחסים עם לבנון (ולא ליסוע להסביר להם על חפירת המנהרות), או להיות מעורבים בסולחה בין חמאס לאש"ף.

בתמונה – דוגמא לדמגוגיה מופרכת